פייסבוק
כמסיח לפי תומו / פרופ' יחיאל שיינטוך
שיחות עם יחיאל די-נור
עדותו של יחיאל די-נור על עצמו כסופר, היא מרכיב חשוב בכלל המקורות להבנת האיש וכתביו. בספר זה יש תשובות לשאלות רבות שכל קורא בספרי ק. צטניק וכל חוקר, מעמיד לעצמו. במשך שנות חייו בארץ ישראל ובמדינת ישראל נמנע הסופר, שראה את עצמו כרשם כרוניקה בלבד, ממגע קרוב עם הבריות וסירב אין ספור פעמים להתראיין או אפילו להזדהות כק. צטניק – מחבר הספרים על השואה.

שיחות עם יחיאל די-נור
עדותו של יחיאל די-נור על עצמו כסופר, היא מרכיב חשוב בכלל המקורות להבנת האיש וכתביו. בספר זה יש תשובות לשאלות רבות שכל קורא בספרי ק. צטניק וכל חוקר, מעמיד לעצמו. במשך שנות חייו בארץ ישראל ובמדינת ישראל נמנע הסופר, שראה את עצמו כרשם כרוניקה בלבד, ממגע קרוב עם הבריות וסירב אין ספור פעמים להתראיין או אפילו להזדהות כק. צטניק – מחבר הספרים על השואה. לקורא בספריו אין על כן מושג ברור מי הוא המחבר ומה היא התשתית החווייתית של התנסויותיו בימי מלחמת העולם השנייה ולפניה. בשנים האחרונות לחייו, זכיתי לשוחח עמו ולשמוע מפיו דבר דבור על אופניו – על מסכת חייו ויצירתו בשואה. מתוך קרבה מסוימת הנוצרת בין חוקר וסופר נוהלו השיחות בדרך כלל ברוח טובה וידידותית, ובפתיחות נדירה (לעתים). את כל אלה בחרתי להביא בפני הקורא ולשתפו בחוויה מרגשת ואמיתית, כשבמרכזה עומדת אישיות יוצרת משכמה ומעלה בספרותנו הדו-לשונית ביידיש ובעברית, היונקת משורשי ספרותנו העברית העתיקה ומספרות ולשון יידיש לדורותיה.
מתוך פרוטוקול 32
28.3.1998
היום בערב צלצל די-נור, כנראה פעם שנייה היום, פתח ואמר: אני רוצה להשיב תשובה על מכתבך, אני זוכר ששיחתנו נפסקה באמצע. אם בשיחה הקודמת רציתי לענות לך, עכשיו אני עוד יותר בטוח בתשובתי. אינני יודע אם סיפרתי לך, אבל כשהייתי בקאטוביץ במרתף (בחקירה של הגסטאפו) היה להם שם כיסא (עינויים), והם פגעו בשתי אצבעות ברגליים (בבוהן של כל רגל או באצבע הקטנה של כל רגל) והזיקו לאגודלים שלי בידיים – זה היה מין קידוח האצבע, והגיעו עד העצם. הכאבים היו נוראים, ועוד היום אינני יודע איך לבטא זאת (בכתב). מאז אני לא מסוגל לענות על שאלות. הם רצו לדעת אינפורמציה על נשק של המחתרת בסוסנוביץ, ותפסו דווקא אותי. אני לא יודע איך יצאתי חי משם, ואולי הם שחררו אותי כדי שיוכלו לעקוב אחרי. בטוח שהיה להם מישהו משלהם בגטו. ולמה אני מספר לך כל זאת, זה קשור לתשובה שלי למכתבך. היה לי מזל ובמשך יותר מחמישים שנה לא הטרידו אותי הכאבים שנגרמו לי בקאטוביץ, אבל כשהייתי עכשיו בבית החולים שבועיים, כל הכאבים הישנים התעוררו (בידיים וברגליים). זאת התשובה למכתבך – אמרתי לך שבכל ספרי לא הצלחתי עד היום לבטא את מה שהיה. הסיבה שהגעתי לבית החולים קשורה כנראה גם לאשמה שלי, שאני כל הזמן עסוק בכתיבה והתאמצתי מעבר למותר. כל הזמן אני מרגיש את עצמי מחוייב לכתוב על זה מה שהיה, ובימים שנותרו לי…
יחיאל שיינטוך, המשמש בקתדרה לחקר ספרות יידיש ע"ש יוסף ואידה ברמן באוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם ספרים אחדים על תולדות תרבות יהודי מזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם ובתקופת השואה: על אהרן צייטלין, יוסף טונקל (דאר טונקעלער), עיתונות יידיש בפולין, יצחק קצנלסון וישעיהו שפיגל.

חזרה לקטלוג>>
 

 

מחיר: 30.00 ש"ח
הדפסשלח לחבר
Share |
ספרים נוספים
אדם ופועלו ממנו ועליו / מנחם אורן
אובדן התמימות / איציק כץ
אושוויץ 5170 / אלזה פולק
אחיותיי גיבורות הענות / זאב איבינסקי
אני אעבור את הירדן הזה / מטיאס מרים
אסופה לתולדות השואה/ ד"ר עירית אברמסקי- בליי
באש ובשלג / יעקב פוטרמילך
בגיטו ורשה / אאוגניה שיין-לוין
בדרך אל החופש / שלמה גרוטקרק
בדרך לירח העולה / אברהם מנלה