בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

פתיחה

ביולי 1944, עם חיסול גטו קובנה, נשלחו אל המחנות אלפי יהודים ובהם ילדים ששרדו את "אקציית הילדים" בגטו. בתחנת רכבת בקרבת מחנה הריכוז שטוטהוף הורדו הנשים והילדים מן הרכבת. היתה זו פרידה קצרה ואכזרית מהאמהות, מהאחים ומהאחיות. ילדים מספר בחרו לא לרדת מן הרכבת, ובכאב ובאימה המשיכו לנסוע עם אבותיהם למחנה לנדסברג.

 לאחר שהות של שבוע במחנה, באחד ממפקדי הבוקר, הופרדו 130 ילדים מאבותיהם וממבוגרים אחרים, ונכלאו במכלאה. אח בוגר של אחד מהם התגנב למכלאה כדי לשמור על אחיו הצעיר, וכך נוצרה קבוצת ה-131.

מבוהלים והמומים מהפרידות שנכפו עליהם הובאו הילדים למחנה דכאו, שם שהו כשבוע ימים. במהלך שהותם במחנה החל האח הבוגר לגבש את חבורת הילדים הזרים זה לזה לקבוצה. הוא בחר לעשות זאת באמצעות תרגילי סדר ומשמעת שהיו חיוניים להישרדותם במחנה. הודות לבגרותו ולכושר מנהיגותו קיבלו הילדים את סמכותו והפכו לקבוצה מגובשת.

בתום שבוע הועמסה הקבוצה על שלושה קרונות רכבת ונשלחה למחנה ההשמדה בירקנאו. במהלך הנסיעה קפצו שני ילדים מן הרכבת, אחד נהרג בעת הקפיצה והשני ניצל. עם הגעתם למחנה בליל ה-31 באוגוסט 1944 הורדה קבוצת הילדים אל הרמפה. במהלך ההמתנה החלו מתרגלים תרגילי סדר בניצוחו של האח הגדול. מסיבות שאינן ידועות ושבגדר חידה עד עצם היום הזה לא נשלחו מיד להשמדה.

כעבור שבועות אחדים, בראש השנה וביום כיפור תש''ד (1944), נשלחו 90 מהם להשמדה בשתי סלקציות. 39 ילדי הקבוצה שנותרו בחיים נותרו כואבים, המומים ומפוחדים. חמישה חודשים וחצי ארכה שהותם בבירקנאו בתנאים קשים וברעב תמידי. עם התקרבות החזית הרוסית הובלו הילדים עם אסירים אחרים ב"צעדת המוות" אל מחנה מאוטהאוזן שבאוסטריה ושוחררו בגונסקירכן בתאריך 5.5.1945. שניים אבדו בדרך וגורלם לא נודע. אחדים הובאו לבוכנוולד שבגרמניה ושוחררו שם בתאריך 11.4.1945.

מדי שנה, ביום השנה לשחרור, עורכים הניצולים מעין "פגישת מחזור" ומעלים בה זיכרונות. בספטמבר 1999 חזרו שמונה מהניצולים אל מסלול המוות, אל קובנה, עיר הולדתם, ואל שטוטהוף, לנדסברג, דכאו, בירקנאו, מאוטהאוזן וגונסקירכן. במסלול זה צעדו אתם חברי משלחת נוער, תלמידי מחזור י"ב מבית הספר הר וגיא.

אתם נמצאים כרגע באתר ההנצחה של הקבוצה, קבוצת 131 ילדי קובנה. באתר מונצח הסיפור הייחודי, זכרם של אלה שלא שרדו את המסע, וסיפורם של אלה שניצלו וחיים בארץ.

האתר מבוסס על עדויותיהם של חברי הקבוצה, שנאספו על ידי תלמידי בית הספר הר וגיא, ועל חומר ארכיוני רב

דרונט בניית אתרים