בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

משה בן-עוזר (גרודסקי)

נולדתי בתאריך 1.8.1931 בעיירה קטנה בשם סמילישוק בליטא. בילדותי הוסיפו לי את השם חיים. בבית קראו לי חיים-מיישקע.

ב  1933 הגיעה משפחתי לקובנה. התגוררנו ברובע סלובודקה, שם למדתי  בבית ספר עברי בשם פוטשניק.

בשנת 1940 השתלטו הרוסים על ליטא, והאנטישמיות התגברה. ביוני 1941 נאלצו הרוסים לסגת מליטא בגלל פלישת הגרמנים.

ביולי 1941 החליטו הגרמנים לרכז את היהודים בגטו. מקום הגטו נקבע בסלובודקה, ועל כן נשארנו לגור בביתנו. כשנכנסנו לגטו מנתה משפחתנו 9 נפשות: אמא רחל, אבא עוזר, אני ושש אחיותי: שיינע, ביילע, כיענע, מאשא, העסע ופרומה.

התנאים בגטו היו קשים ומפחידים עד מוות. במסגרת האקציה הגדולה שביצעו הגרמנים בתאריך 28.10.1941 נלקחו  אחיותיי שיינע ופרומה לפורט ה-9 להשמדה. נותרנו 7 נפשות. טרם פינוי הגטו הסתתרה אחותי כיענע בבונקר. הבונקר התגלה על ידי הגרמנים, וכל יושביו הושמדו. אמי ז"ל נרצחה ב-1944 במחנה שטוטהוף. אבי, עוזר, ואחיותיי ביילע, מאשא, והעסע שרדו - למרות החיים הקשים בגטו.

כשהגעתי למצוות (גיל 13), החליטו הוריי שאלמד את פרשת השבוע ואת ההפטרה. הם דאגו לקיים בר-מצווה במסגרת שרידי המשפחה ועם כמה ידידים.

עם פינוי הגטו ב-8.7.1944 הגעתי עם אבי למחנה לנדסברג בגרמניה. כעבור שבוע החליטו הגרמנים לפנות את הילדים ואת הנערים שהגיעו למחנה העבודה לנדסברג, ואני נאלצתי להיפרד מאבי. נאספנו שם 131 ילדים ונשלחנו למחנה דכאו. לאחר שהייה בת עשרה ימים במקום החליטו הגרמנים לשלוח אותנו למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו.

לבירקנאו הגענו בתאריך 31.7.1944 בחצות. אני קיבלתי את המספר B-2809 על ידי השמאלית.

בזמן שהיינו שם נערכו שתי אקציות: בראש השנה וביום כיפור תש''ד (1944) נלקחו מאתנו 89 ילדים להשמדה.

ב -18.1.1945 החליטו הגרמנים לפנות את המחנות אושוויץ ובירקנאו במסעות רגליים וברכבות. אני אישית הגעתי למחנה בוכנוולד בגרמניה (על יד ויימר) בנסיעה בקרון רכבת פתוח המיועד לבהמות. בחוץ שרר קור של 20 מעלות מתחת לאפס, והיינו ללא אוכל ושתייה. חצי מהאסירים מתו בנסיעה, ונאלצנו להמשיך לנסוע עם המתים עד שהגענו למחנה בוכנוולד.

היות שבזמן המסע לא הוגש לנו שום מזון, בעת עצירת הרכבת ביקשתי מהשומרים הגרמנים רשות לצאת מהקרון ולקחת שלג לאכילה ולשטיפת הפנים, ולפעמים קיבלתי אישור לכך.

בתוך מחנה הריכוז בוכנוולד היה ביתן של ילדים, ביתן מס' 66, ואני נשלחתי אליו. מפקד הביתן (בלוק  עלטעסטער) היה ממוצא צ'כי, הקאפו של הביתן היה יהודי ממוצא פולני בשם גוסטב. היחס אלינו היה  גרוע. מפעם לפעם היו לוקחים אותנו לעבודות בעיר ויימר – פינוי של הריסות לאחר ההפצצות מהאוויר שביצעו מטוסי הצבא האמריקאי.

בתאריך 11.4.1945 שוחררתי לחופשי על ידי הצבא האמריקאי. זה היה כמובן יום גדול עבורי ועבור כל יושבי המחנה.

אחרי המלחמה רוכזו הילדים והנערים על ידי הצבא האמריקאי בביתן מיוחד, שהיה בעבר ברשות הצבא הגרמני. קיבלנו יחס מיוחד ותזונה נכונה. בגלל הגעגועים והרצון לדעת מי ממשפחתי נשאר בחיים ושרד את המלחמה החלטתי לנסוע לקובנה (ליטא) ולחפש קרובים. מגרמניה נסעתי לפולין והגעתי עד לביאליסטוק בלי כל אמצעי תשלום. לעתים תכופות נאלצתי להתחנן כדי לזכות במזון ובמקום לינה. מביאליסטוק התכוונתי להמשיך לקובנה. אולם בביאליסטוק פגשתי יהודי יוצא ליטא בשם בירגר, והוא עדכן אותי שאיש מבני משפחתי טרם הגיע לקובנה. הוא יעץ לי לא לנסוע לשם. החלטתי לחזור לערים ורשה ולודז' ולהתקבל לאחד הקיבוצים שבמקום ובאותו זמן לנסות ולקבל מידע על קרובים ששרדו. בינתיים נודע לי שאבי שרד ונמצא בקרבת מינכן (גרמניה). תחילה הייתי בקיבוץ בלודז', אחר כך נשלחתי  לקיבוץ בקרקוב.

מקרקוב נסענו לצ'כיה, ובעיר קרלוויורי - בחצות הלילה - עברנו את הגבול צ'כיה-גרמניה בלי להתגלות. הצלחתי להגיע למינכן ולפגוש את אבי. בשלב מאוחר יותר נודע לנו שאחיותיי ביילע, מאשא והעסע בחיים והגיעו לקובנה.

מדצמבר 1945 עד יוני 1948 למדתי בבית הספר "אורט" במחנות העקורים פרונוולד ופלדפינג. עזבתי את גרמניה אל עבר מרסיי (צרפת) כדי לעלות ארצה. הפלגנו באנייה "אלטלנה" והגענו ארצה ב 20.6.1948.

עם הגעתי ארצה רציתי מאוד להתגייס לצה"ל כדי לתרום לבטחון המדינה. ב-13.7.1948 התגייסתי לצה"ל אף שטרם מלאו לי 17 והמשכתי לשרת בצבא 29 שנים ברציפות - עד מאי 1977; הייתי בתפקידים שונים, והשתחררתי בדרגת רב-סרן. את רוב השירות הצבאי עשיתי כאיש חימוש בגייסות השריון. שמחתי מאוד שהיתה לי הזכות לתרום את חלקי למדינה. כן היתה לי הזכות לצעוד במצעד הראשון של צה"ל, שנערך בתל אביב. האושר שלי היה רב כיוון שרק שלוש שנים קודם לכן השתחררתי ממחנות הריכוז בגרמניה.

 ב-25.6.1953 התחתנתי עם טובה, ונולדו לנו שני ילדים: רחל ואריה. זכינו לשישה נכדים ולשלושה נינים. מיוני 1977 עד אוגוסט 2003 הועסקתי כמנהל בחברה פרטית.

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים