בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

לב ברברמן

נולדתי בשנת 1929 בעיר קובנה (קאונס) שבליטא. אבי היה רופא ואמי פועלת במפעל טכסטיל.

 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את ליטא וכל משפחתי - אבי, אמי, אני בן השתיים עשרה ואחותי בת השמונה נכלאנו בגטו, יחד עם כל יהודי קובנה. שם גם נולד אחי.

 כל תושבי הגטו עברו מספר אקציות השמדה, ובאקציה של כל ילדי הגטו והמחנות בסביבה ב-27 למארס 1944 הושמדו כמעט כל הילדים, וביניהם אחי ואחותי.

 בחודש יוני 1944, בהתקרב הצבא האדום, צבא גרמניה נסוג לעומק המדינה בבהלה וגרר אתו את קומץ היהודים אותו לא הספיק להשמיד לפני כן. בדרך, בפולין על יד מחנה שטוטהוף, הפרידו את כל הנשים. נשארתי ללא אמא.

 את אבי, אותי ויתר הגברים הובילו למחנה לנדסברג, מחנה בת של המחנה דכאו הידוע לשמצה, בקרבת העיר מינכן. בתום כעשרה ימים הפרידו אותנו, 131 ילדים, מהגברים ושלחו אותנו למחנה אושביץ-בירקנאו. בזמן הנסיעה, בשטח בפולין, קפצו שני ילדים מהרכבת, האחד נשאר בחיים והסתתר אצל איכר פולני והשני כנראה נהרג בזמן הקפיצה.

 תמונות חיים משהות הקבוצה בבירקנאו, מחיי היום יום (גם של לאומים אחרים), כתבתי בספרי "במלכודת" ברוסית, בווילנה בשנת 1971.

 הספר תורגם למספר שפות, בהן יידיש, אנגלית ועברית, אותו תרגם משה קרבץ, עמית לסבל בבירקנאו.

 בבירקנאו נספו קרוב למאה ילדים מתוך קבוצת ה-131. הנותרים התפזרו במחנות בוכנבלד, ברגן-בלזן והרוב הועברו למחנה השמדה מאוטהאוזן וביניהם גם אני. באפריל 1945 העבירו אותנו למחנה גונסקירכן ובחמישה במאי שחרר אותנו הצבא האמריקאי.

 בשנים 1948-1946 גמרתי בית ספר תיכון ליטאי. בשנים 1954-1948 למדתי רפואה ועד 1973 עבדתי בווילנה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה.

 ב-1953 נשאתי רופאה לאישה ונולדו לנו שני ילדים, הבת היא מומחית לרפואת ילדים והבן הוא מתמטיקאי. יש לנו ששה נכדים.

 ב-1973 עלינו ארצה. בתחילה עבדתי בבית חולים נהריה ובהמשך כרופא משפחה עד צאתי לגמלאות.

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים