פייסבוק
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

מנהל מוזיאון אושוויץ ביקר בבית לוחמי הגטאות

"אני מקווה שהתערוכה החדשה שאנו מעלים באושוויץ תגרום לאנשים להיות מודאגים יותר לגבי עצמם ולגבי אחריותם להווה ולעתיד, ומאמין שזה נושא שבו נוכל לשתף פעולה עם בית לוחמי הגטאות ומוזיאוני שואה אחרים", אמר
7/09/2010
ד"ר ציווינסקי (מימין), עם מנכ"ל בית לוחמי הגטאות רמי הוכמן בעת הביקור במוזאון
ד"ר ציווינסקי (מימין), עם מנכ"ל בית לוחמי הגטאות רמי הוכמן בעת הביקור במוזאון

ביום רביעי, 1 בספטמבר 2010, ביקר בבית לוחמי הגטאות מנהל מוזיאון אושוויץ, ד"ר פיוטר ציווינסקי, אשר מנהל את המוזיאון מזה ארבע שנים. ד"ר ציווינסקי נפגש עם מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, מר רמי הוכמן, וסייר בתערוכות המוזיאון עם האוצרת הראשית, בינה סלע-צור ועם טלי שנר.

ביקורו הוא תולדה של ביקור שערכו במקום חודש לפני כן ד"ר אנדריוז קונרט, הממונה על הזיכרון וההנצחה בפולין (דרגה המקבילה לשר), אנה מיסז'ווסקה ממוסד אושוויץ-בירקנאו, ואולה בוקובסקה-מקייב, משגרירות פולין בישראל. לביקור זה, כמו לאחרים, חשיבות הרבה בחשיפת הבית לקהלים שונים, אך גם במרכיב נוסף: בחזון בית לוחמי הגטאות אנו מציינים את שאיפתנו להיות "מוזיאון [...] מוביל בתחומו". אחד המדדים, לטעמנו, של ארגון מוביל, הנו מספר הביקורים של גורמים שלכאורה אין להם כל סיבה לבוא דווקא אלינו.

בראיון קצר שערכנו עימו בעת שהותו בבית לוחמי הגטאות סיפר ד"ר ציווינסקי על התרשמותם העזה של ידידיו בפולין מבית לוחמי הגטאות, ועל הצורך העז שחש בעקבות דיווחיהם לבקר במקום (לראשונה בחייו) ולהתרשם באופן בלתי אמצעי.

על אושוויץ אמר ציווינסקי: "אושוויץ איננו אתר, או מוזיאון או בית קברות. אני בחרתי לקרוא לו 'תופעה', כי המילה 'מוזיאון' קונקרטית מדי ומכוונת אל משהו שכבר היה, והרי אנחנו עוסקים בזיכרון, שהוא דבר שמתרחש כל הזמן, ו'אתר' מכוון למשהו מאד אותנטי, ואושוויץ איננו רק מקום בו קיימים הדברים האותנטיים. יש בו הרבה מעבר לכך. אושוויץ איננו גם בית קברות, כי לבית קברות מביאים אנשים מתים, ולאושוויץ האנשים הגיעו חיים, ונרצחו שם. לכן אני קורא לכך 'תופעת אושוויץ'".

איך אתה מרגיש עם התפקיד שאתה נושא?

"לתפקיד הזה יש מספר בעיות מיוחדות. הפשוטה יותר היא שקשה לנהל משהו שאיננו באחריותך הבלעדית כמנהל. כל החלטה על שינויים משמעותיים מתקבלת בוועדה בינלאומית, שבה יושבים ראש ממשלת פולין ונציגים מכל העולם. אני לא היחיד שמחליט.

"אבל הרבה יותר קשה לי בנקודה אחרת. אם בודקים את התפקיד מנקודת מבט מקצועית הרי שכמו בכל תפקיד, צריך להסתכל על הכלים ועל המטרות שצריך להגשים. כאן ההיסטוריה היא הכלי, והמטרה הוכתבה כבר על ידי האסירים במחנה – 'לעולם לא עוד'. לצערי הגדול אנחנו עדיין רחוקים מלהשיג מטרה זו. בכל אתרי ההנצחה בעולם מבקרים מיליוני אנשים בשנה, ובאותה שנה יכול להתקיים רצח עם בדארפור או רצח בסרביה, וכל אלה שעברו את המוזיאונים – לא עשו דבר למנוע את הרצח. הם ממשיכים לחיות את חייהם הרגילים, באושר ובעושר, ולמרות שלפני הביקור הם היו פסקניים מאוד לגבי העומדים מן הצד, הרי שאחרי הביקור הם לא הפכו להיות אחרים. הם חוזרים לבתיהם, וממשיכים לא לעשות דבר. הם הפכו בעצמם לעומדים מן הצד. מי מהם למד את השיעור של אירנה סנדלר, אותה פולניה שהצילה מאות ילדים? אני לא משווה את השואה ורצח העם – אני משווה את השתיקה. והשתיקה שלנו היום היא הרבה יותר קשה, כי הם היו תחת כיבוש ואנחנו חיים בשקט ובשלוה. זו בעיה פילוסופית, דתית, אתית – אבל עבורי זו גם שאלה מקצועית. ולי זה מאוד מאוד קשה".

איך אתה יכול להביא בכל זאת לשינוי?

מספר המבקרים באושוויץ הוא הגדול בעולם ואני מחפש שינוי שיהפוך את המבקרים לאנשים אחראים יותר, ולכן בתפיסה החינוכית שלנו אנחנו עובדים על שלוש רמות: ידיעה – מסירת העובדות על מה קרה בשואה, מודעות – הבנת המשמעות העמוקה של הנושא ברמה המוסרית, אחריות – הזמנת המבקר להתבונן על עצמו ועל תפקידו בשינוי פני החברה בהווה ובעתיד.

"בשלוש השנים האחרונות היו המון דיונים על שינוי התערוכה באושוויץ ואנחנו עובדים על תערוכה חדשה שיהיו בה שלושה חלקים שונים:

"חלק ראשון: אושוויץ כ'פרויקט קונקרטי שנבנה ע"י אנשים' – כלומר, הצגת כל הפן הקונקרטי של התכנון, הכסף שנדרש, הלוגיסטיקה המורכבת, הבנייה, הכמויות, החומרים, האנשים שהיו מאחורי כל הפרויקט הזה. חשוב לי להראות שהאס.אס היו בעיה אנתרופולוגית. אני לא רוצה שהמבקרים יתייחסו רק לקורבנות – אני רוצה שיחפשו את האדם שביצע, יבדקו את מעשיו,  ואולי ישאלו את עצמם שאלות על עצמם ותפקידם בעולם.

"החלק השני יציג את השואה באושוויץ והוא מבוסס על 'אלבום אושוויץ'.

"החלק השלישי יעסוק בחיים במחנה ותהליך הדה-הומניזציה שעברו האנשים במחנה.

"אני מקווה שהתערוכה השלמה תגרום לאנשים להיות מודאגים יותר לגבי עצמם ולגבי אחריותם להווה ולעתיד, ואני מאמין שזה נושא שבו נוכל לשתף פעולה עם בית לוחמי הגטאות ומוזיאוני שואה אחרים".

הדפסשלח לחבר
Share |