פייסבוק
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

חסיה בורנשטיין-בייליצקה העבירה למשמרת בבית לוחמי הגטאות חומר ששמרה מבית הילדים של "הקואורדינציה הציונית" בלודז'

8/03/2012


חסיה בורנשטיין-בייליצקה

חסיה בורנשטיין-בייליצקה נולדה בגרודנו שבפולין. חברת תנועת "השומר הצעיר" מנעוריה. הייתה חברת המחתרת בגטו גרודנו, עברה לגטו ביאליסטוק ושם, בזהות שאולה של צעירה פולנייה, חייתה בצד ה"ארי", הייתה קשרית של המחתרת ואשת הקשר שלה אל המחתרות הפולניות. לאחר חיסול גטו ביאליסטוק פעלה בשירות גדוד הפרטיזנים ששכן ביערות שבאזור ביאליסטוק. חסיה וחברותיה הקשריות העבירו לפרטיזנים ציוד, מזון ותחמושת, כמו גם מידע על המתרחש בעיר ועל מתקני הצבא הגרמני ותנועותיו. על סמך המידע שאספו ומסרו נכבשה העיר בידי "הצבא האדום" ללא אבדות. חסיה והקשריות האחרות קיבלו את אות ההצטיינות הגבוה ביותר שהעניק "הצבא האדום" לאזרחים על פועלם במהלך המלחמה.

עם תום המלחמה הגיעה לוורשה, הייתה פעילה ב"אקטיבה", הוועד הפועל של אנשי תנועות הנוער ששרדו בפולין ואלה ששבו משטחי ברית המועצות. גוף זה החליט לאחד את תנועות הנוער לטובת המשך פעילות תנועתית-ציונית ולהקים קיבוצים משותפים לאנשי "השומר הצעיר" ו"דרור" בערים שונות בפולין. חסיה הגיעה באביב 1945 ללודז' למטרה זו, ואל הקיבוץ שהוקם הגיעו בני נוער מרחובות העיר וכאלה שהגיעו לבית "הוועד היהודי המרכזי" שם. ססמת הקיבוץ הייתה: עבודה עצמית וקיום – עבודה כערך וכאמצעי להתיישבות בארץ ישראל.

בסוף 1945 נשלחה עם עוד שניים מחברי "השומר הצעיר" אל המועצה האירופית הראשונה של התנועה לאחר המלחמה, שם פגשה את חבר התנועה משווייץ הייני בורנשטיין, לו נישאה מאוחר יותר. בתחילת 1946 שבה ללודז' וניהלה את אחד משני בתי הילדים של "הקואורדינציה הציונית" בעיר, שפעל תחילה ברחוב פיוטרקובסקה 88, ואחר כך – ברחוב נארוטוביצ'ה 18. חסיה קיבלה ילדים ופעוטים משארית הפלטה בפולין וילדים "רפטריאנטים", ששבו משטחי בריה"מ.

בבית הילדים הייתה חסיה בעבור הילדים "אם ואחות". בית הילדים היה משפחה אחת גדולה (73 ילדים), ובלשונה שלה: "מיום שפתחנו את הבית עברתי לחיות בו, עשרים וארבע שעות ביממה, אני והילדים.... שבעה ימים בשבוע, שבתות וחגים, ללא הפסקה. שמונה עשר חודשים". "חיבקתי, ליטפתי, החזקתי על הידיים, קמתי בכל שעה בלילה בה נזקקו לי וחייכתי. כל הזמן חייכתי, גם כשבתוכי דמעתי" (מתוך ספרה "אחת ממעטים", הוצאת מורשת, 2003, עמ' 279-277).

לאחר חודשים ספורים הועברו חסיה והילדים לגרמניה, דרך שצ'צ'ין, בסיוע פעילי ארגון "הבריחה". הם הגיעו לליבק, למחנה העקורים בזלצהיים ומשם למחנה העקורים בדורנשטט. חסיה וילדיה הועברו לצרפת, הגיעו לחיפה על סיפון אניית מעפילים וגורשו לקפריסין. באוגוסט 1947 הגיעו למחנה המעצר למעפילים בעתלית. כעבור שבועיים שוחררו הילדים ועל פי תיאום הוסעו לקיבוץ גן שמואל. שמונה עשר חודשי ההתמסרות הטוטאלית של חסיה לילדיה הסתיימו.

חסיה והייני בורנשטיין היו ממקימי קיבוץ להבות הבשן שבגליל העליון, בו הם חיים עד היום. הקשר שלהם עם משפחת ילדי נארוטוביצ'ה 18 נשמר לאורך כל השנים.

ב"בית לוחמי הגטאות" מצוי האוסף הגדול ביותר של מסמכים, תעודות ואלבומים העוסקים ב"קואורדינציה הציונית" בפולין. אך טבעי הוא שהחומר ששמרה חסיה במשך השנים על בית הילדים ועל ילדיה יועבר למשמרת אצלנו. ואכן, לפני חודשים מספר ניאותה חסיה להעבירו לארכיון. בין היתר קיבלנו אלבום תצלומים מימי בית הילדים בלודז', הילדים במחנות העקורים בגרמניה ו"קיבוץ הילדים" של חסיה במחנה המעצר למעפילים מס' 65 בקפריסין. כן נמסרה לנו המחברת בה רשמה חסיה כל ילד שהגיע לבית הילדים בלודז', על פי סדר הגעת הילדים. עוד באוסף: מכתבים שונים אל חסיה מחניכיה, וממנה אליהם, קטעי עיתונות העוסקים בהעפלתם ועוד. 

 


במחנה העקורים בזלצהיים, גרמניה, 1946

 


בקפריסין

 

תמונות נוספות >>

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |