פייסבוק
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

היתר לאכילת חמץ בברגן-בלזן, פסח תש"ד (1944)

2/04/2012

"לפני אכילת חמץ יאמר בכוונת הלב: אבינו שבשמים, הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ, אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות..."

זהו היתר לאכילת חמץ בפסח, שכתב הרב יששכר-ברנרד דוידס במחנה ברגן-בלזן בפסח תש''ד (1944) לנוכח מצוקת הרעב הקשה שהפילה שם חללים רבים. הרב דוידס, רב העיר רוטרדם, הולנד, בשנים 1930 – 1943, היה תלמיד חכם ודרשן מלהיב. דרשותיו בזכות חיבת ציון, אהבת ישראל וארץ ישראל, נתפרסמו בכל הולנד. לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית (במאי 1940) פעל לחיזוק רוחם של היהודים והשכיל למצוא פתרונות יצירתיים לקושי לקיים את המצוות במציאות הקשה החדשה. כשנלקחו היהודים למחנות סירבו הרב ואשתו, אריקה לבית פויכטוונג, בתו של מי שהיה הרב הראשי של וינה, להצעה להסתתר, התעקשו להישאר עם אנשי הקהילה, ונלקחו עמם למחנות – פיכט (אפריל 1943), וסטרבורק (יוני 1943) ולבסוף - ברגן-בלזן (ינואר 1944). הרב דוידס ואשתו עודדו את האנשים במחנה ברגן-בלזן, והרב אף חיבר תפילה מיוחדת לפני אכילת חמץ בפסח. הוא נתן דוגמה אישית לחבריו שהתקבצו בבלוק מס' 18, והיה הראשון ליטול חתיכת לחם זעירה לפיו. אריקה ערכה סדר פסח לנשים ולילדים.

הרב נפטר כחודשיים לפני השחרור, ב-22 בפברואר 1945. לאחר מותו זרתה אריקה על עיניו עפר מארץ הקודש משקית ששמרה עמה. באפריל 1945 הועלו אריקה ושתי בנותיה, מרים ושולמית, על רכבת שיעדה היה אושוויץ. "הרכבת האבודה", כפי שכונתה מאוחר יותר, הופצצה מן האוויר כמה פעמים, וכשבועיים לאחר צאתה שוחררה בידי "הצבא האדום" בטרוביץ, גרמניה. אריקה ובנותיה שרדו. אליה, בנם של אריקה והרב דוידס, שלא הועלה על הרכבת בגלל מצבו הרפואי הקשה, עוד הספיק לראות את יום השחרור, ובישר על כך בגלויה ששלח לעוזרת הבית ההולנדית המסורה של המשפחה. ימים ספורים אחר כך נפטר.

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |