פייסבוק
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

תערוכה חדשה במוזאון: 12 רישומים של אברהם ריזה, שרשם ב-1945 במחנה לבנאו

הרישומים הם למעשה עדויות של ניצולים, שנעשו בזמן המלחמה ואחרי השחרור במחנה שאליו הגיע ריזה בצעדת המוות מאושוויץ. הרישומים מתעדים סיטואציות מתחנות שונות במהלך השואה שריזה היה עד להם. בנוסף לתערוכה, מוצגים במוזיאון גם ציורים של נפתלי בזם ויוסף באו

12 רישומיו של אברם (אברהם) ריזה מוצגים בחודשים האחרונים באולם "יזכור". רישומים אלה היו שמורים עד כה בארכיון האמנות של בית לוחמי הגטאות, ומהווים חלק מן "הקובץ הקשיח "של האוסף, הכולל רישומים שהם בעצם עדויות ניצולים, משום שנעשו בזמן המלחמה או מיד לאחר השחרור. רישומים אלה רשם אברם ריזה ב-1945 במחנה לבנאו, אליו הגיע בצעדת המוות מאושוויץ.

לבנאו היה מחנה ריכוז קטן בבאווריה, ששימש כמחנה עקורים עם שחרורו על ידי הצבא האמריקאי. אברם-אברהם-ארתור ריזה נולד בלודז' שבפולין ב-1920 ונפטר בלוס אנג'לס שבארה"ב ב.2001-

הוא היה בגטו לודז' מפברואר 1940. במאי 1941 נשלח למתקן עבודת כפייה ליהודים שפעל במבני האצטדיון העירוני של העיר פוזנן. ביולי 1943 נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. משם הועבר לאחד ממחנות המשנה שלו, יאבוז'נו, מחנה עבודת כפייה בשלזיה העילית. אסיריו, יהודים ברובם, הועבדו בפרך בכריית פחם ובבניית תחנת כוח עבור חברה שבבעלות שר החימוש הגרמני, איש האס אס אלברט שפאר.

 

אברהם ריזה, משפחת אסירים במחנה, 1945

ריזה שרד שם כמעט שנתיים וייתכן כי חלק גדול מהתיאורים המופיעים ברישומים מתייחס לשתי תקופות אלו.  ב-17 בינואר 1945, עם התקרבות כוחות "הצבא האדום", פונה יחד עם 3 ,200 מאסירי המחנה ב"צעדת מוות" למחנה הריכוז גרוס-רוזן בשלזיה התחתית, בדרום-מערב פולין. בפברואר הועבר ריזה למחנה הריכוז פלוסנברג שבחבל בוואריה, גרמניה, ומשם למחנה קטן סמוך, לבנאו. לאחר המלחמה עבר בין כמה מחנות עקורים בגרמניה ואוסטריה, עד להגירתו לקנדה ב- 1949 ומשם, בהמשך - לארה"ב.

הרישומים נעשו בעיפרון חלש שחוזק. אין לדעת אם נעשו קודם לשחרור המחנה בידי חיילי בעלות הברית במאי 1945 , או בימים שאחריו. הם מתעדים לאחור סיטואציות מתחנות שונות בשנות השואה, להן היה ריזה עד. ייתכן, כפי שידוע ממקרים אחרים, שהרישומים נועדו לתקשר - באין שפה משותפת עם חיילי הכוחות האמריקאיים המשחררים, כדי להסביר את שעבר על יהודי אירופה ועל ריזה עצמו.

בנוסף לתערוכת הרישומים של ריזה מוצגים במוזאון שני ציורים מן האוסף: ציור של נפתלי בזם וציור של יוסף באו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יוסף באו. אסירי מחנה ריכוז חולקים
כיכר
לחם, 
1945, פחם וגירים על נייר

 


יוסף באו

(קרקוב, פולין, 1920 – תל אביב, ישראל 2002).

בדצמבר 1941, כפי הנראה, הועבר יוסף באו לגטו קרקוב ומשם - למחנה הריכוז הסמוך פלאשוב, שם עבד כשרטט וגרפיקאי בעבור שלטונות המחנה הגרמנים. בקיץ 1944, עם תחילת חיסול המחנה ושילוח אסיריו להשמדה בבירקנאו, צורף בנסיבות לא ברורות לקבוצת" יהודי החסות "של התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר, עובדי מפעלו בקרקוב, שהיו לאנשי "רשימת שינדלר" המקורית, אותם הצליח להעביר למחנה העבודה ברינליץ שבחבל הסודטים. ידוע שבאו רשם בהיותו בברינליץ, כך שייתכן - כפי שסימני הקיפול הרבים עשויים להעיד - כי רישום זה של חלוקה שוויונית של לחם - נעשה גם הוא שם, קודם לשחרור על ידי "הצבא האדום" ב-10 במאי 1945.

 

 



 

 

 
נפתלי בזם. פועל ניצול אושוויץ אוחז במכוש, צויר כנראה ב-1953

 

נפתלי בזם

(נולד באסן, גרמניה, 1924)

באוקטובר 1938 הוגלתה משפחתו של בזם, יחד עם אלפי יהודים פולנים תושבי גרמניה, לעיירת גבול פולנית. באוגוסט 1939, כשבועיים קודם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חולץ בזם הנער לפלשתינה-א"י במסגרת "עליית הנוער". הוריו, שנותרו מאחור, נרצחו ב-1943 בתאי הגזים במחנה בירקנאו.

ב-1952 עיצבו בזם ואשתו חנה במבנה הזמני של מוזאון בית לוחמי הגטאות את אחת מתצוגות העדות הראשונות על השמדת יהודי אירופה. היחשפותו לעדויות הכתובות ולתצלומים השפיעה עמוקות על עבודתו כאמן.

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |