פייסבוק
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

חשיפת רישום נדיר של יוסף באו

יוסף באו. אסירי מחנה ריכוז חולקים כיכר לחם, 1945, פחם וגירים על נייר
יוסף באו. אסירי מחנה ריכוז חולקים כיכר לחם, 1945, פחם וגירים על נייר

במהלך סקירה יסודית של אוספי המוזאון אותר לפני כשנה על ידי משמרת האוסף רישום פחם שחור גדול, מתפורר, המתאר אסירי מחנה ריכוז חולקים כיכר לחם. כיכר הלחם מודגשת בגיר צבעוני. בתחתית הרישום נרשם: 1945, באו. ברור שמדובר ברשם יוסף באו, אסיר מספר 247 ב"רשימת שינדלר". אנו מעריכים כי הרישום נרשם במחנה העבודה של אוסקר שינדלר בימים שקדמו לבריחתו של שינדלר ובריחת הכוחות הגרמניים וטרם הגעת "הצבא האדום". ככל הנראה לא הוצג הרישום מעולם בשל מצבו. הוא עבר עבודת שיקום ממושכת שנעשתה בידי משקמת הנייר נעה מקמנוס. הרישום מוצג בחלל "יזכור", החלל הטקסי המרכזי של המוזאון.
 
סיפורו של יוסף באו (קרקוב, פולין, 1920 – תל-אביב, 2002), אסיר מספר 247 ב"רשימת שינדלר":
בדצמבר 1941 הועבר יוסף באו לגטו קרקוב ומשם למחנה הריכוז הסמוך פלשוב (Plaszow), שם עבד כשרטט וכגרפיקאי עבור שלטונות המחנה. בקיץ 1944, עם תחילת חיסול המחנה ושילוח אסיריו להשמדה בבירקנאו, צורף בנסיבות לא ברורות לקבוצת "יהודי החסות" של התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר – עובדי מפעלו בקרקוב, שהיו לאנשי "רשימת שינדלר הראשונה". שינדלר הצליח להעביר את אנשי הקבוצה למחנה העבודה ברינליץ (Bruennlitz) שבחבל הסודטים. ידוע שבאו רשם בהיותו בברינליץ, כך שייתכן – כפי שסימני הקיפול הרבים עשויים להעיד – כי רישום זה של חלוקה שוויונית של לחם בין אסירים – נעשה גם הוא שם, קודם לשחרור על ידי "הצבא האדום" ב-10 במאי 1945. ב-1950 עלה באו לישראל והיה לאחד ממקימי תעשיית האנימציה המקומית. במקביל פעל בשירות "המוסד" כזייפן מסמכים, ובהם מסמכיו של המרגל אלי כהן.
 
סיפורו של אוסקר שינדלר [1908–1974]: שינדלר היה תעשיין גרמני-אתני מחבל הסודטים, חבר המפלגה הנאצית. בשנות המלחמה הראשונות צבר רווחים באמצעות השתלטות על מפעלים בבעלות יהודית ופולנית. באחד מהם, "אמליה" שבקרקוב, העסיק בעיקר עובדי כפייה יהודים מגטו קרקוב. בתחילת 1943 הועברו עובדיו עם שאר יהודי הגטו למחנה פלשוב. בעָרְמה ותוך סיכון עצמי הציל שינדלר כאלף איש, משקיבל אישור להקים סניף של מחנה פלשוב במפעל "אמליה". לצורך כך נוצרה "רשימת שינדלר הראשונה". האסירים ששמותיהם הופיעו ברשימה היו חיוניים לכאורה למאמץ המלחמה הגרמני. הרשימה עצמה לא שרדה. בשנת 1967 הוכר שינדלר כ"חסיד אומות העולם". יוסף באו מופיע ב"רשימת שינדלר המאוחרת" כאסיר מספר 247. ליד שמו נכתב: שרטט וגרפיקאי. זו רשימה מאוחרת, שנערכה בידי האסירים היהודים במחנה ברינליץ ב-8 במאי 1945, ערב שחרור המחנה. מרבית המופיעים בה הם אותם יהודים שהועברו על ידי שינדלר למפעל דמה לייצור נשק שהקים בצ'כיה ושרדו עד לשחרור. רשימה זו נועדה לשמש "תעודת ביטוח" לשינדלר עצמו. 

כתבה ב"הארץ" (11.1.13) על הרישום של באו:

הדפסשלח לחבר
Share |