פייסבוק
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
  • חדשות
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

אירועי "70 שנה למרד": סיכום ביניים

כמדי שנה, עם פריחת האביב, מתמלא גם ה"בית" חיים, קבוצה רודפת קבוצה ולעתים המקום ממש צר מלהכיל. בחודש האחרון הורגשה אחת לכמה ימים תכונה מיוחדת: האודיטוריום לבש חג או חדר הישיבות התקשט לו – והמקום התמלא במבקרים חשובים, הנקראים "ספ"כ" - סגל פיקוד בכיר, שהגיע ליום עיון בחסות האלוף או ראש המשרד, שאת שמו הס מלהזכיר.

לציון 70 שנה למרד הצענו מספר תכניות ייחודיות, שעסקו במהותו של המרד ובבחינת מקומו בתודעת החברה הישראלית בכלל ואצל לוחמים ומפקדים בפרט.
שמענו מרצים מן השורה הראשונה, שבחנו היבטים שונים של המרד כאירוע היסטורי וכמרכיב באתוס הגבורה הישראלי: פרופ' חנה יבלונקה, היסטוריונית ה"בית", הרצתה על הקשר שבין 70 שנה לשנת 43' - שנת המרד, למלאות 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. בספרי העדות והזיכרון של לוחמים במלחמת יום הכיפורים ושל הורים שכולים מתברר מקומה של תודעת השואה בלחימה, בניתוח האירוע וגם בעיתונות של אותו הזמן; מוקי צור דיבר על חוט השני של תודעת השואה במלחמות ישראל כולן; ד"ר מוּלי ברוֹג, החוקר מיתוסים, בדק את היחס למרד בהשוואה ליחס לסיפור מצדה. כן בדק אם סיפור המרד כיום הוא מיתוס שהתנפץ; ד"ר אלון גן, החוקר את החברה הישראלית, בדק את גלגוליו של סיפור המרד בחברה ובתרבות בארץ. היו אלה מפגשים חשובים במיוחד: הם מהווים הכרה בחשיבותו ובמרכזיותו של "בית לוחמי הגטאות" וגם מהווים מנוף להבאת קבוצות נוספות – אם כל מפקד יביא את פקודיו וכך הלאה, לאורך שרשרת הפיקוד.

נוסף על כך ערכנו שני כנסים: בראשית החודש אירחנו את הכנס הבין לאומי השישי "נשים ושואה", שהתמקד הפעם ב"סיפור שלה". חוקרות ועדות מהארץ ומחו"ל גאלו נשים מרתקות מאלמוניותן. סיפורן האישי שפך אור נוסף על הידוע לנו על השואה ובחן מחדש אם יש ייחוד לחוויה הנשית בתקופת השואה, כמו גם לדרכי הסיפר של עדויות נשים.

בהמשך פתחנו כאן את הכנס שנערך בשיתוף "מכללת הגליל המערבי", בו נבדקו נקודות מבט חדשות על מחקר הגטאות. נועם רחמילביץ' וליאור ענבר הציגו יחד את סיפור אצ"י (איגוד צבאי יהודי) במרד באמצעות מסמכים מן הארכיון. למחרת הציגה שרין דוד את תמצית מחקרה על החינוך בגטו ורשה. במרכז ההרצאה עמדה המקראה הייחודית של רשת החינוך היידית "ציש"א", מבחר הכתבים והיצירות שהובאו בה ומה הן מלמדות על התפישה החינוכית של העורכים-המחנכים. כן הוצגה הדרך שבה הם מפרשים את המצב הקיומי שלהם - הגטו. מרתק לבחון מקראה זו לעומת "פיין און גבורה" המוכר לנו יותר.

דבר לא יכול היה להתרחש בלי שילוב כל מחלקות ה"בית" ולקיחת אחריות מלאה על המתרחש. זה המקום להודות לכולם על שיתוף הפעולה ועל תחושת השליחות של כל אחד ואחת, עובדים ומנהלים, אנשי ונשות האחזקה והטכנולוגיה, המטבח וחדר האוכל, החינוך וההדרכה. תודה רבה ויישר כוח!
לפנינו עוד מספר ספ"כים, וכמובן העצרת ואירועי "בין הצפירות". להתראות שם בהרכב הכי מלא שאפשר!

הדפסשלח לחבר
Share |