פייסבוק
  • ארכיון
  • ארכיון
  • ארכיון

הקמת הספרייה

הספרים הראשונים היו ספריהם של חברים בקיבוץ: ספרים בפולנית, ביידיש וברוסית, ספרים שחברים קיבלו, בעיקר כאלה שיצאו לאור מיד לאחר המלחמה. לספרייה הגיעו גם ספרים שיצאו בפולין על ידי הוועדות ההיסטוריות וספרים שנשלחו אישית ליצחק צוקרמן.

המוזאון פעל ללא כל תמיכה והיה קשה לרכוש ספרים. בסוף שנות ה-50 הודיעה הספרייה הלאומית שברשותה אוספים מספריות שהנאצים גזלו מיהודים, ואשר הגיעו בעזרת הקונגרס היהודי העולמי. הוזמנו נציגים של המוזאון לבדוק ולבחור. שרה שנר-נשמית נסעה לירושלים לשלושה ימים, מיינה ובחרה. במשלוח מיוחד זה הובאה לספרייה גם ספרות נאצית שכללה:

  • ספרים על תורת הגזע, ספרי אידאולוגיה נאצית ופרסומים נאצית
  • תעמולה אנטי יהודית
  • פרסומים של הוצאת "שוקן" בתקופת הנאצים
  • אוסף של חוברות "דר שטירמר" וספרות "פדגוגית" בהוצאת "דר שטירמר" (ספרים המיועדים לילדים ולנוער
  • ספרים ובהם נאומים של גבלס, גרינג, רוזנברג ואחרים

לאחר מכן התחילו עובדי המוזאון לעקוב אחר פרסומים ולרכוש ספרים בהדרגה. שרה שנר-נשמית נשלחה להשיג חומר ארכיוני מארכיון לשכת הקשר בפריז, שנוהל על ידי חבר הקיבוץ בוריה יודקובסקי ושכן בבית על גדות הסיין. במקום היה בעיקר חומר על תנועות הנוער בצפון אפריקה. הכול רוכז בארגזים במרתף הבית. במשך כמה ימים ריכזה שרה חלק חשוב בשני ארגזים ודאגה שיעלו אותם לחדרי המשרדים. שרה לא ידעה אם הם הגיעו למוזאון, אך לאחר שעזבה, עלה הנהר על גדותיו, המרתף נפרץ בשיטפון, ושאר החומר אבד.

אוסף חשוב ביותר, שכלל כמה אלפי ספרים, ביניהם נדירים ביותר, היה מספרייתו הפרטית של יוסף וולף. יוסף וולף היה איש קרקוב, מחברי המחתרת, ידידו של המשורר והפרטיזן בורוכוביץ. וולף אסף ספרים וחומר ארכיוני מתקופת השואה ואף כתב כמה ספרי מחקר. בזמן המלחמה היה מצויד בניירות "אריים", ועם בורוכוביץ חילץ אנשים ממחנה ינובסקה שבלבוב. לאחר המלחמה כתבו שניהם ספר על מחנה זה. וולף חקר את פשעי הנאצים. הוא ציווה עוד בחייו להעביר את ספרייתו לבית לוחמי הגטאות, וכך אכן נעשה.

במשך השנים הגיעו ספרים רבים לספרייה מאנשים רבים ומספריות פרטיות, וכן נרכשו ספרי פרוזה על השואה ולא רק ספרי מחקר ועדות.

 

הדפסשלח לחבר
Share |