בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

חוויה אישית: אם ובת בסיור במוזיאון במסגרת 12 משימות בת המצווה

במסגרת 12 משימות בת המצווה שלה, הגיעה תום לב-רן עם אמה לסיור במוזיאון "יד לילד". בעקבות החוויה המשותפת ויוצאת הדופן, כתבו השתיים מכתבים שבהם הן מתארות את הסיור המשותף שלהן במקום: "הייתה לנו הזכות לעבור בשבילי המוזיאון רק שתינו, אמא ובת, דבר שהעצים את החוויה"
21/02/2011

 

תום וגלית לב-רן החליטו לאמץ את המסורת של "יד לילד", והגיעו לסיור משותף במוזיאון לרגל בת המצווה של תום. האם והבת עברו בשבילי המוזיאון, נהנו מהתכנון המעניין של המקום ומהפעילויות שהוא מציע, ובעיקר זכו לראות את השואה דרך עיניהם של ילדים שעברו אותה ואף הצליחו לשרוד. את תודתן ורחשי לבן בחרו גלית ותום להביע במכתבים ששלחו לצוות המוזיאון.

 

המכתב של גלית לב-רן, האם

 

ענת,                                                                                                                                                                               ינואר 2011

לתום היה מאוד חשוב לכתוב את המכתב בכתב ידה, כי זה יותר אישי, אז גם אני אעשה כמוה.

קודם כל, תודה רבה מאוד על הנכונות שגילית. זה ממש לא מובן מאליו. היחס האישי שלו זכינו ממך "שידרג" את הביקור במוזיאון (וגם חימם את הלב).

כל מי ששמע כי לקחתי את תום למוזיאון על השואה, הרים גבה: "זה לא מוקדם מדי?", "לא היו לה סיוטים אח"כ?"...

לכולם עניתי כי המוזיאון מתוכנן בצורה כזו שאינו מפחיד ומדכא, אלא מלמד ומעורר מחשבה. יתרה מזאת, הוא גם מראה את יכולתנו כאנשים להתמודד ולשרוד. מכתבה של תום ממחיש זאת בצורה הטובה ביותר.

לנו הייתה הזכות לעבור בשבילי המוזיאון רק שתינו, אמא ובת, דבר שבעיניי העצים את החוויה של שתינו. תכנון המוזיאון מדהים בעיניי, הוא ממש מכניס אותך אל תוך החוויה אך לא מאיים. שכתוב העדויות מקנה אמינות ובו בזמן מרגיע, מכיוון שהמספרים שרדו את השואה. ההצגה מאפשרת חשיפה בצורה נוספת ושונה והדיון בסופה מאפשר לילדים להתבטא. שילוב הסדנאות בסיום הסיור מפיג מעט את המתח, וכמו שראיתי אצל תום, היה לה מאוד חשוב לצייר בסוף הסיור.

הביקור עבורנו היה חלק מ-12 משימות שתום עוברת לקראת בת המצווה. תודה רבה על שלקחת חלק בחוויה זו. תום הפיקה ממנה הרבה ואני מאוד שמחה ששילבנו את הביקור במוזיאון במשימות.

שוב תודה,

גלית לב-רן.

 

 


 

המכתב של תום לב-רן, הבת

למכתב המקורי, לחצו כאן 

 

קודם כל, תודה על חוויה מדהימה! את צדקת, המוזיאון שלך גורם לילדים (כמוני) לרצות לדעת עוד, ולא להתרחק מהנושא. עזרת לי להבין שהיו גם ילדים שכן שרדו את השואה (והם גם כאן לספר לנו עליה). המוזיאון "מאיר אור אחר" על השואה, אור יותר בהיר, גם אם הוא מאחורי סורגים. המוזיאון גם מעוצב בצורה מאוד מיוחדת, ולא "סתם" - לכל דבר במוזיאון יש משמעות. קשה מאוד למצוא עוד מקום כזה בכל ישראל! כמו שאמא אמרה: זאת חוויה עצובה, אבל מעניינת. ההצגה הייתה מדהימה, הייתי כ"כ עצובה שלא יכולתי לעבור את הסדנאות...

אבל אני בטוחה שגם הן מדהימות ומושקעות.

בקיצור - אני מקווה לבוא שוב!

 

בעקבות החוויה:

פרפר בגטו

היום ראיתי פרפר,

לחש הוא לי מה יקרה מחר,

אל תאבד תקווה, הוא אמר,

עוד מעט זה נגמר

אז האמנתי לו,

ונשארתי פה,

עם המון תקווה

ואהבה.

והנה אני כאן,

מסתובב בגן,

ומספר לכם

על פרפר בגטו.

 

מקווה שזה מספיק מובן...

 

"אבא, הוא הלך לישון?" שאל הבן

"לא", ענה אביו, "אבל נשמתו כן..." (דני ראה ילד במחנה השמדה)

 

והמשפט שאני הכי זוכרת מהביקור הוא:

"הכלב קיבל דייסה יותר איכותית ובכמות רבה יותר מאתנו.."

 

תודה רבה רבה על הכול,

תום לב-רן

 

 לפעילויות בר מצווה נוספות, לחצו כאן

 

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים