בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

אמא ספרי לי, את היית שם / מאת: אוה ארבן

זיכרונותיה של הסופרת, אשר ברגע אחד עזבה את ביתה, והפכה מילדה רגילה לחסרת בית

 

''קיבלנו פקודה לעזוב את הבית. התירו לנו לקחת רק מזוודה אחת קטנה לכל איש ואשה. עמדתי בפתח והבטתי, בפעם האחרונה, בחפצים שהשארנו.
המיטה שלי - מי ישן בה? מי ייהנה משמיכת הפוך הרכה? מי ישחק בצעצועים שלי?
על מי יתסכל הליצן הצוחק בתמונה שעל הקיר?
הוי, מה עצוב לעזוב הכול וללכת.
יצאנו לרחוב. אנשים הביטו בנו. התביישתי. הרגשתי בלבי כאב וכעס נורא.
הפכנו להיות אנשים חסרי בית''.

הסיפור של אוה נולד באופן ספונטני. בשנת 1979, בכתה ד' של בית הספר ''יחזקאל'' באשקלון, כהרצאה לילדים על תקופת השואה; לאחר מכן נכתב על ידי המספרת. פה ושם הוזכרו עובדות ומקרים השנויים במחלוקת לגבי מידת דיוקם, אך המספרת הרי לא התימרה להגיש לקורא תעודה היסטורית, אלא קטעי זיכרונות מימי ילדותה והתבגרותה.

הסיפור הובא לדפוס, עד כמה שניתן הדבר, באותו אופן שסופר לראשונה לילדים – בנשימה אחת.

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים