בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

"ואיך קוראים לך עכשיו"?

ביד לילד מוצגת תערוכת רישומי עיפרון ופחם של תלמידי מגמת האמנות בבי"ס אורט "במעלה" טבריה שנעשו בעקבות עבודה עם הספר "ואיך קוראים לך עכשיו" מאת תמי שם טוב, שבמרכזו סיפור על קשר מיוחד שנשמר באמצעות התכתבות סודית, בין אב לבתו שהוסתרה במחבוא בהולנד, בימי הכיבוש הנאצי

"ואיך קוראים לך עכשיו" הוא ספר שכתבה תמי שם טוב, שבמרכזו סיפור על קשר מיוחד שנשמר באמצעות התכתבות סודית, בין יאפ האבא ללינקה ילדתו, שהוסתרה במחבוא בהולנד, בימי הכיבוש הנאצי. הספר מבוסס על סיפורה האמיתי של לינקה (היום נילי גורן) ומשולבים בו זיכרונותיה והמכתבים שכתב לה אביה.

 

לינקה קיבלה את המכתבים בסיום המלחמה מד"ר קולי, שאצלו הסתתרה, ששמר אותם עבורה ולא השמידם, בניגוד להוראות אביה בזמן המלחמה. למעלה משישים שנה שמרה נילי גורן את המכתבים לעצמה ונצרה את זיכרונותיה, עד שהחליטה להוציאם לאור ולשתף בסיפורה את הקהל הרחב.

 

וכך נכתב בגב הספר:

 

"רופא הכפר מסר ללינקה את המכתב הראשון אחרי שלימד אותה להכין סירופ נגד שיעול. הם עמדו בחדר הפנימי בבית-המרקחת, מול שולחן העבודה הגדול, ולינקה לא העלתה בדעתה שבכיס המקטורן השחור של דוקטור קולי מונח מכתב מאבא שלה."

 

כך מתחילה ההתכתבות הסודית בין הילדה לינקה לבין אביה, בין מקום מסתור אחד לאחר, בהולנד הכבושה בידי הנאצים. האב – מדען מבריק – ממלא את מכתביו באהבה וצחוק, חיות, פרחים, ורמזים לימים אחרים. הוא מאייר וכורך אותם לספרונים צבעוניים, שאנשי המחתרת ההולנדית מעבירים לילדה. מצורפת להם הוראה ברורה: להשמיד מיד לאחר הקריאה.

 

"ואיך קוראים לך עכשיו" הוא סיפורה של ילדה יוצאת דופן, המוצאת מקלט אצל רופא ואשתו בכפר נידח, ומסתירה את זהותה האמיתית מילדי בית הספר, מהשכנים, מהאיכרים, אפילו ממסתתרים אחרים, ובעיקר – מהחיילים הגרמנים. בכל אותם ימים היא מחכה למכתבים המצוירים של אביה. הם נוטעים בה תקווה שעוד מעט יצאו היא ובני משפחתה, כל אחד ממקום מחבואו וישובו הביתה.

 

הספר שימש השראה לפרויקט אמנות שנערך בשנת 2009 בקרב תלמידי המגמה לאמנות מבית הספר אורט "במעלה" טבריה, בהדרכת לודמילה סנינה ואירנה אייזן. במסגרת הלמידה קראו התלמידים קטע מהספר והתוודעו לסיפור המיוחד. בעקבות הלימוד בכיתה, ביטאו התלמידים את התרשמותם מהסיפור ברישומי עיפרון ופחם.

 

בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערך על ידי עיריית טבריה בהיכל התרבות "יד שטרית" באותה שנה, הומחז והועלה על הבמה סיפורה של נילי גורן, שגם נכחה באירוע. בכניסה לאולם הוצגה תערוכת עבודות התלמידים בפני הציבור הרחב.

 

הספרונים המקוריים שכתב האב יאפ לבתו לינקה, הועברו על ידי נילי גורן ל"יד לילד" ומוצגים כעת בסדנה במוזאון, שבה גם מתקיימת פעילות חינוכית בעקבות סיפורה. הפרויקט החינוכי של מגמת האמנות בבית הספר אורט "במעלה" טבריה, הביא לשיתוף פעולה בין "יד לילד" ומחלקת החינוך של היכל התרבות "יד שטרית", שהוביל להקמת תערוכה של מבחר מהציורים שנוצרו בפרויקט, המוצגים כעת ב"יד לילד". 

 

היצירה האמנותית מזמנת מקום וזמן לעבד חוויות, לארגן מחשבות, להביע רגשות ולבטא רשמים בעזרת חומרי יצירה מגוונים. התמונות שבנו לעצמם התלמידים נוגעות בקורות חייה של ילדה במסתור, בגעגועים למשפחתה, בפחד מהאויב הנאצי, בחלום לחופש, בפרידה, באובדן זהות ובמצוקות ובתחושות של בדידות בזמן של מלחמה ומוות. כל ציור הוא ביטוי אישי של ילד אחד שניסה להתקרב מעט אל העולם שאבד.

 

לודמילה סנינה, מורה לאמנות שהדריכה בפרויקט, מספרת:

 

"כהכנה לעבודה הצגתי בפני תלמידי כיתה י' סקירה היסטורית של התקופה. לאחר מכן הקראתי להם את הקטע שהופיע בהזמנה ולא את הסיפור כולו, וזאת במטרה לתת דרור לדמיון שלהם, לאפשר להם להשלים את החסר באופן חופשי באמצעות הציור.

 

התלמידים ציירו סקיצות בזיקה לקטע בצבעים דלוחים ואפורים: שחור-לבן וחום-לבן. בסקיצות הופיעו דמויות שתואמות לתקופה של ימינו. למשל, תספורות עם פוני ושיער מדורג. כמו כן, התלמידים 'הלבישו' את הדמויות בבגדים מודרניים.

 

על מנת לשפר את הציורים ולהתאים את הדמויות לרוח התקופה, ציירתי על הלוח פרטי לבוש ואביזרים רלוונטיים. יתר על כן, ביקשתי מהתלמידים 'להיכנס לנעלים של הדמויות' ולדמיין את עצמם בסיטואציה הזו.

ואכן, דרישה זו גרמה לתלמידים לצייר סקיצות מרשימות התואמות את התקופה.

 

בשיעור האחרון חילקתי את הכיתה לשתי קבוצות, וכל קבוצה ציירה ציור משותף בזיקה לקטע.

 

בסיום העבודה ערכתי משוב – התלמידים ציינו שמאוד נהנו מהעבודה ובאמצעות הציור התקרבו לדמויות שבסיפור, והבינו את המצב הקשה שבו היו מצויות בתקופת המלחמה.

 

הרגשתי שהתלמידים תרמו ונתרמו באמצעות הציורים והתגובות שלהם בסיום העבודה. אין ספק שההשתתפות בפרויקט תרמה לתלמידים שאמורים בשנת הלימודים הבאה לצאת למסע לפולין, תרומה חשובה להבנת מציאות החיים בתקופת השואה".

 


הזמנה לטקס יום השואה של עיריית טבריה שבו נחנכה התערוכה

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים