בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

מצעד המוות של יאנוש קורצ'אק

 

ברחוב שיאננה מספר 16, באחד הרחובות של הגטו הקטן, נמצא בית היתומים בהנהלת הסופר הפולני הנודע יאנוש קורצ'אק.

 

יאנוש קורצ'אק (יהודי ששמו האמיתי הוא גולדשמידט), רופא לפי מקצועו, הקדיש את כל חייו לחינוך ילדים. הוא כתב ספרים נפלאים על ילדים ולמען ילדים. הוא ריפא ילדים והיה מנהיגו הרוחני של בית היתומים ברחוב קרוכמאלנה, ששמו יצא לתהילה לא בווארשה בלבד, אלא בפולין כולה...

200 ילדים, בערך, הכל יתומים מאב ומאם, התחנכו בבית זה. וארשה רעבה ללחם. אבל קורצ'אק היה משיג מזון למען ילדיו מתחת לאדמה. הם הי רחוצים וחפופי-ראש, לבושים נקי, אכלו לשובע, ישנו ביצועים נקיים. והם קיוו ככל היהודים, כי יבלו את הכלב הגרמני המשוגע ויראו במפלתו המוחצת. והנה נפל הגזר החשוך על גירוש כל יהודי וארשה והקרבנות הראשונים היו הטהורים שבים הטהורים - הילדים.

יאנוש קורצ'אק היה מוכן לאסון. הן הגיעו אליו ידיעות מפנימיות אחרות שמהם הוציאו את הילדים, ללא כל השגחה, ללא אב וללא אם - ללא קצת מים וללא פרוסת לחם - והובילו את הכל לכיכר האומשלאג ומשם למות. כל הילדים הומתו בדרך (מצביעים על מחנה העונשין טראבלינקה) על-ידי הרעלה בגאז, או על-ידי זרם חשמלי...

 

יום או יומיים לפני כן, לפני שהתחילה הבלוקדה על שיאננה 16, ציוה על כל הילדים להתרחץ מראש ועד רגל, ללבוש כתנות וחולצות נקיות. לכל ילד ניתנה שקית עם לחם ובקבוק מים.

 

לא ידוע, אם גילה לילדים, למה עליהם להתכונן, ולאן מובילים אותם. ידוע רק, כשרוצחי הילדים התנפלו על שיאננה 16, כבר עמדו יאנוש קורצ'אק והאחיות האחדות, שעבדו בבית היתומים, וכן הילדים, מוכנים לקבל את פני המוות...

 

רוצחי-הילדים ההיטלראיים פרצו פנימה ביריות-פרא. מאתיים ילדים, מאתיים חיים פורחים עמדו אחוזי פחד-מוות, כי הנה יורים בהם בזה אחר זה.
ודבר מופלא הוא : מאתיים הילדים האלה לא צעקו. מאתיים הנפשות הטהורות שנידונו למוות לא בכו. איש מהם לא נמלט, איש מהם לא הסתתר.

 

הם רק התרפקה כסנוניות חולות על רבם ומחנכם, על אביהם ואחיהם יאנוש קורצ'אק, שיגן עליהם וישמור עליהם.

 

הוא עמד ראשון, וחיפה עליהם בגופו הצנום והשבור. אבל הכלבים הגרמנים לא גילו כל התחשבות בו, האקדח ביד אחת, הפרגול בשנייה ונביחה כלבית :
- קדימה, צעד!

 

יאנוש קורצ'אק ללא כובע, חגור חגורת עור, נעול מגפים, גופו כפוף ומעוקם, מחזיק בידו של ילד וצועד קדימה. ואחריו צועדות אחיות אחדות, חגורות בסינרים לבנים, ואחריהן מאתים הילדים, שראשיהם רק עתה חופפו, והם מובלים לעקדה.

 

את הילדים הקיפו מכל הצדדים שוטרים גרמנים, אוקראינים, והפעם גם יהודים. בינתים נודע ביודנראט על המתרחש בשיאננה 16. התחילו לרוץ לטלפן, ביקשו להציל. את מי, חושבים אתם ביקשו הללי להציל? לא את מאתים הילדים, אלא רק את יאנוש קורצ'אק.

 

האיש הגדול והאציל הזה הודה יפה לאנשי הקהילה, שהקריבו את כל יהודי וארשה, והלך עם ילדיו אל כיכר האומשלאג...

 

ועד היום הזה אין סימן, איפה נספו יאנוש קורצ'אק ומאתים היתומים. לפי כל הסימנים לא נשאר מהם עוד זכר. יהיו דברי המעטים ראשי פרקים למגילת-הדם, הנקראת יאנוש קורצ'אק ומאתים חניכיו הקטנים.

רשימה זו, על דרכם האחרונה של קורצ'אק וחניכיו, כלולה במסה על ימי הגירוש הגדול בגטו וארשה, מאת יהושע פרלה, סופר יהודי נודע. כתב-היד נשתמר בארכיון רינגלבלום. הסופר נספה באושוויץ, 1944.

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |
לשאר חלקי הפרק
מאחורי החומות
שלטון הגטו היהודי
הרעב וגורל הילדים
המאבק הפנימי על דרך הגטו
תנועות הנוער נערכות להתגוננות
הגוש האנטי-פשיסטי
"מבצע ריינהארד" והגירוש הגדול מגטו וארשה
הקמת הארגון הלוחם מיסודו של ה"חלוץ" ופעולותיו הראשונות
הגטו לאחר הגירוש
הארגון היהודי הלוחם יוצא למרחב
דרונט בניית אתרים