פייסבוק
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

ממכמני הארכיון "70 שנה למרד"

בארכיון בית לוחמי הגטאות גנוזים מאות אלפי פריטים, מסמכים וחפצים, אשר מטבע הדברים רבים מהם אינם מוכרים לקהל הרחב. מטרתה של פינה זו היא להאיר את הדמויות ואת הסיפורים, שמאחורי אותם פריטים. אנו מקווים שפינה זו תעורר סקרנות ועניין גם בקרב קהל החוקרים, להסתייע בארכיון להעמקת מחקרם. השנה תעמוד הפינה בסימן שנת השבעים למרד ותציג את גילוי ההתנגדות והמרידות בגטאות, ביערות ובמחנות השונים.

"צריך לעשות הכול כדי להצילם": שיתוף פעולה בין ארגוני המחתרת לאחר מרד גטו ורשה

בכנס מחקרי משותף למכללה האקדמית גליל מערבי, ל"יד ושם" ולבית לוחמי הגטאות, אשר התקיים באמצע מארס 2013, הצגנו במשותף היבט חדש ופחות מוכר של התנגדות יהודית בשואה. באוסף אדולף ברמן (נציג "הוועד הלאומי היהודי"), השמור בארכיון בית לוחמי הגטאות, מצויה תכתובת המעידה על פעילות מחתרתית עשירה ומגוונת במחנות. אך בעוד שבתקופת הגטו והמרד פעל כל אחד מארגוני המחתרת באופן עצמאי, מעידה התכתובת שבידינו על שיתוף פעולה קרוב בין שרידי הארגונים באותם מחנות.

אבא קובנר: מנהיג, משורר ולוחם

"בשבילי, איש השומר הצעיר, מעשה היום הוא הדרן גדול, הדרן גדול ופותח". כך תיאר אבא קובנר את תחושתו בנאומו בפני באי ועידת היסוד של מפ"ם בתל אביב. היה זה בסוף ינואר 1948, חודשיים לאחר הכרזת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר על תוכנית החלוקה ושבוע לאחר נפילת אנשי הל"ה בדרכם לגוש עציון הנצור.

אחרוני הלוחמים מגטו צ'נסטוכובה: "אנו מוכנים להתנגד בנשקינו"

"יום שני, 21 בספטמבר 1942, יום כיפור. בעיר שוררת אווירה קשה מאוד, בתי המדרש צפופים יותר מאשר בשנים אחרות. באוויר מרחפות שמועות שונות. יהיה היום מצוד גדול... לא חסרים אופטימיסטים המנסים להסביר... הבכי בבתי המדרש גובר. המאמינים חושבים: הרי היום יום כיפור, אולי יצליחו למנוע את רוע הגזרה".

בתיאור זה של ערב האקציה בגטו צ'נסטוכובה פתח בולק (דב) גבירצמן, איש "השומר הצעיר" וממנהיגי "הארגון היהודי הלוחם" בצ'נסטוכובה, את יומנו (היומן נכתב בשנת 1944 במסתור אצל משפחה פולנית).


שתי קהילות: ניסיון הצלה, מרד ולחימה ביערות

בחודש יולי 1942 נקראו תושבי הגטו העיירה נייסווייז' (Nesvizh) בבלרוס להתייצב בכיכר העיר לסלקציה. סירובם להתייצב והבערתו של הגטו, הביא למרד, אשר נחשב למרד הראשון בגטאות. עדויות ומסמכים בנושא השמורים בארכיון המוזיאון, מרחיבים את הסיפור על שותפות הגורל עם שכניהם בעיירה הסמוכה.

קינתו האישית של יצחק קצנלסון

השנה אנו מציינים 70 שנה לגירוש הגדול מגטו ורשה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה בקיץ 1942. בין המגורשים היו גם חנה, בן-ציון ובנימין, אשתו ושני בניו הצעירים של המשורר והמורה יצחק קצנלסון.