פייסבוק
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

"צריך לעשות הכול כדי להצילם": שיתוף פעולה בין ארגוני המחתרת לאחר מרד גטו ורשה

מכתבו של עוד דוד שולמן מטרבניקי לאדולף ברמן 2 אוקטובר 1943
מכתבו של עוד דוד שולמן מטרבניקי לאדולף ברמן 2 אוקטובר 1943

בכנס מחקרי משותף למכללה האקדמית גליל מערבי, ל"יד ושם" ולבית לוחמי הגטאות, אשר התקיים באמצע מארס 2013, הצגנו במשותף היבט חדש ופחות מוכר של התנגדות יהודית בשואה.

עם דיכוי מרד גטו ורשה בחודשים אפריל-מאי 1943, גורשו יהודי הגטו שעוד נותרו בחיים למחנות שונים. מספר חברים משני ארגוני המחתרת אשר פעלו בגטו, הארגון היהודי הלוחם (להלן: אי"ל) והאיגוד הצבאי היהודי (להלן: אצ"י), גורשו למחנות טרבניקי (Trawniki), פוניאטובה (Poniatowa) ובודזין (Budzyn), באזור לובלין. באוסף אדולף ברמן (נציג "הוועד הלאומי היהודי"), השמור בארכיון בית לוחמי הגטאות, מצויה תכתובת המעידה על פעילות מחתרתית עשירה ומגוונת באותם מחנות. אך בעוד שבתקופת הגטו והמרד פעל כל אחד מארגוני המחתרת באופן עצמאי, מעידה התכתובת שבידנו על שיתוף פעולה קרוב בין שרידי הארגונים באותם מחנות.

באפריל 1943 גורש ההיסטוריון ד"ר עמנואל רינגלבלום למחנה טרבניקי. שלושה חודשים מאוחר יותר שוחרר משם על ידי שושנה (אמילקה) קוסובר, חברת בית"ר בעברה, ותיאודור פאייבסקי, עובד רכבת פולני. השניים היו בשליחותו של אדולף ברמן. בחודשים אלה ייסד רינגלבלום את התשתית המחתרתית במחנה. מפגשיו בטרבניקי עם עו"ד דוד שולמן, חבר אצ"י, היוו את הבסיס לשיתוף הפעולה המדובר.

 

שושנה-אמילקה קוסובר

ב-2 באוקטובר 1943 כתב ד"ר זאב שיפריס, מפקד אי"ל במחנה טרבניקי: "אתמול התפשטו שמועות על חיסול מחנה בודזין. אנחנו מחכים בקוצר רוח להבהרת העניין... אם לא יאורגן משלוח הצלה, לא נזכה לראות עוד אף לא אחד מאנשים אלה. צריך לעשות הכול כדי להצילם. לכך נחוץ כסף...". בצדו השני של המכתב כתב שולמן: "את הכרוניקה ניהלתי עד לרגע האחרון. אינני יודע אם יהיה כדאי להמשיך בעריכתה... עבודה זו מסוכנת לנו מאוד". בהמשך אותו חודש כתב שולמן: "לאחרונה 'נוקינו' מכל הכסף. קנינו שישה ארוכים במחיר 7-8, שעועית במחיר 4 וקצר אחד ב-4. עתה אנו מוכרחים להגדיל את המלאי... מצער אותנו שאין מכתב מאנטק...". ממכתבים אלה ומנוספים המצויים ברשותנו עולה כי הפעילות המחתרתית במחנות אלה כללה התארגנות למאבק מזוין, סעד ועזרה, ניסיונות הצלה ותיעוד. היה זה שולמן אשר המשיך וגם השלים את הכרוניקה שרינגלבלום כתב על אודות טרבנינקי (הכרוניקה נשרפה בזמן המרד הפולני ב-1944).

ד"ר זאב שיפריס



השמועות אותן תיאר שיפריס לעיל היו נכונות בחלקן. ב-3 בנובמבר 1943 נרצחו כל האסירים היהודים במחנות טרבניקי ופוניאטובה ורבים אחרים במחנה מיידנק. הקוד הגרמני למבצע היה "חג הקציר". מחנה בודזין לא נפגע ויש ברשותנו המשך התכתבות משם לוורשה. באוסף המכתבים של בני הזוג רינגלבלום מהצד ה"ארי" אל אדולף ברמן מסוף 1943, השמורים בארכיון בית לוחמי הגטאות, מצאנו התייחסות למפגש עם שולמן בטרבניקי. במכתב אחר שאל רינגלבלום: "מדוע אין נתונים על אצ"י? עקבותיהם צריכים להישאר בשביל ההיסטוריה, גם אם בעינינו הם לא סימפטיים"...

 

הדפסשלח לחבר
Share |
ממכמני הארכיון: "70 למרד"
אבא קובנר: מנהיג, משורר ולוחם
אחרוני הלוחמים מגטו צ'נסטוכובה: "אנו מוכנים להתנגד בנשקינו"
שתי קהילות: ניסיון הצלה, מרד ולחימה ביערות
קינתו האישית של יצחק קצנלסון