פייסבוק
  • חינוך
  • חינוך
  • חינוך

תוכניות לחטיבה עליונה

"חשבנו שצריך ללמוד ולהפיק לקחים גם מהשואה וגם מהעמידה היהודית, לכן הקמנו את הבית הזה, בית אשר יספר לדורות הצעירים ולבאים אחרינו את מה שקרה, איך שקרה ואיך עלינו להמשיך לחיות"
(יצחק "אנטק" צוקרמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה וממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות).

פעילות חינוכית-חברתית לתלמידי החטיבה העליונה בבית לוחמי הגטאות

מוזאון בית לוחמי הגטאות ע״ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד נוסד על ידי ניצולי שואה, מורדי גטו ורשה ופרטיזנים, שמטרתם הייתה הנצחת השואה דרך חינוך הדורות הבאים על ערכים של צדק, סובלנות, אהבת האדם וציונות.

בית לוחמי הגטאות פותח השנה מספר תערוכות חדשניות ועשירות בטכנולוגיה העוסקות:

·         בחברה ובתרבות היהודית בעיר ורשה בין שתי מלחמות העולם

·         בכיבוש ורשה ע"י הנאצים

·         במאבק על קיום אנושי בגטו ורשה

·         בשמונה עשר אלף הילדים היהודים שנספו בהולנד

·         במשפט אייכמן וחותמו על החברה הישראלית

התערוכות החדשות, ששלוש מהן תיפתחנה כבר בנובמבר 2017, מזמנות לנו, יחד עם שלל תערוכות המוזאון ההיסטורי, חוויית לימוד מרתקת ועכשווית. תערוכות המוזאון עוסקות בעולם המחנות, באידאולוגיה הנאצית וביטוייה, ביהדות הולנד, בנושאים של זיכרון וזהות ישראלית, בחסידי אומות העולם ובגורלו של הילד היהודי בשואה. בתערוכות נעשה שימוש בחומרים ארכיוניים שאינם מוכרים למורים ולתלמידים ובדרכי הוראה המותאמות לבני הנוער היום. כמו כן, כמוזאון המציב את האדם ובחירותיו במרכז השיח החינוכי, אנו מרבים בפעילות סדנאית ובדיאלוג פתוח ומעורר מחשבה עם התלמידים. במסגרתו ניתנת להם האפשרות לעבד את חוויית הביקור ולהעמיק את התובנות האישיות שלהם.

תערוכת הקבע החדשה מוקדשת לשני נושאים עיקריים. הראשון: החברה היהודית בעיר ורשה לפני המלחמה. "לאנשים אלו (קרבנות השואה וניצוליה) הייתה ילדות, ילדות מעניינת, מלאת חיים ויצירה, עולם מלא צבעים, קולות, רגשות ומחשבות. העולם היהודי לפני השואה הינו במידה רבה תעלומה עבור הנוער הישראלי, ולכן גם אתגר חינוכי קשה שחובה עלינו להתמודד עמו"  (ד"ר משה שנר).

אנו עוסקים בחברה ובתרבות היהודית בין שתי מלחמות העולם. כיוון שלא ניתן להבין את ממדי החורבן והשלכותיו על העם היהודי מבלי להבין את עושר החיים היהודיים לפני המלחמה, את היצירה העצומה, את התרבות התוססת, את המאבקים הפוליטיים והזרמים הרעיוניים שפעלו בקרב הציבור הזה והעשירו אותו: אורתודוכסים לצד חילונים, ציונים לצד בונדיסטים, סוציאליסטים לצד קפיטליסטים. כולם נאבקו על נפש הנוער ועל שאלת חינוכו ועתידו.

תערוכה חדשה נוספת מתמקדת בגטו ורשה: במאבק של חצי מיליון היהודים שנקלעו לגטו להמשיך ולקיים חיים של כבוד ומשמעות: האופן בו תפשו את מצבם, העזרה העצמית הציבורית שהתפתחה בגטו, מערכות החינוך והרפואה שצמחו בו והארכיון המחתרתי "עונג שבת".  נקדיש לימוד ומחשבה מיוחדת לתנועות הנוער ופעילותן בגטו. נעסוק בשאלה מדוע צמחה המחתרת הלוחמת דווקא מתוכן.

אנחנו מציעים את הבחירה בתכניות המוצעות להלן, שיתבצעו באמצעות תערוכות עשירות מולטימדיה, סדנאות ופעילויות חקר: 
 

·         "הנני מבעירה פנסי הקטן לחפש בן אדם" (חנה סנש) – מנהיגות מוסרית במהלך השואה

מנהיגות מוגדרת כיכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת. נתמקד בדמותם של מבוגרים ובני נוער שהיוו מקור כוח ומנהיגות לאחרים והשכילו לבחור בחירות אנושיות ומוסריות למען הכלל. במהלך יום ההדרכה נלך בעקבות סיפורן של מספר דמויות מפתח: המחנך יאנוש קורצ'אק, שידע לראות בכל ילד ונער עולם ומלואו, אנטק צוקרמן ומארק אדלמן, צעירים שהפכו ממדריכים בתנועות נוער למפקדים בארגון לוחם ולמנהיגי הגטו; נתוודע למשוררים ואנשי רוח כיצחק קצנלסון ועמנואל רינגלבלום. כיצד פעלו? מה היה הכוח שהניע אותם? האם נוכל למצוא בדמויות אלה מקור השראה לנו כיום?

 


 

·         נוער יהודי בוורשה על פרשת דרכים

 

מדוע על פרשת דרכים? בפולין שבין שתי מלחמות העולם התרחשו שינויים תרבותיים, מדיניים וכלכליים משמעותיים. בפני הנוער היהודי עמדה בחירה בין כמה דרכים. האחת – אפשרות להמשיך לחיות במסגרת האורתודוכסית המתבדלת. אפשרות נוספת הייתה להיטמע בחברה הפולנית, שנדמה היה כי היא פתוחה יותר לקבל את היהודים לתוכה ומאפשרת להם ללמוד לימודים כלליים ולפתח את כישוריהם. אפשרות שלישית היתה להצטרף לתנועה הציונית על זרמיה השונים, המכשירים עצמם לעלייה לארץ ישראל. כך צמחה תרבות נעורים יהודית תוססת, ביקורתית, פוליטית ואקטיבית, ובמרכזה - תנועות נוער יהודיות, שמשכו אליהן בני נוער מכל שכבות האוכלוסייה. מאוחר יותר, במלחמה, היו אלה תנועות הנוער היהודיות שיצאו למרד כנגד הגרמנים. כיצד השפיע החינוך בתנועת הנוער על הבחירות שעשו? במהלך היום נתוודע לדרכן של תנועות הנוער היהודיות ולדמויות המרכזיות שפעלו בהן. נשאל גם מה צריך להיות מקומו של הנוער בשינוי חברתי היום.


·         דרכה של החברה הגרמנית לרצח המוני – האם היו אנשים רגילים?

 

גרמניה הנאצית חוללה 'רעידת אדמה' בתפישות ההומניסטיות שהאמינו בטוב המהותי באדם, תפישות שנדמה היה שנטמעו כבר בתרבות המערבית. אידאולוגיה קיצונית דחפה לביטויי רוע ואכזריות תהומית ולהרס התשתית המוסרית עליה נשענו המודרניות והדמוקרטיה. נכונותם של בני אדם רגילים להיות שותפים לרצח שיטתי של מיליוני חפים מפשע הוכיחה שלגזענות הנאצית יש אחיזה איתנה בטבע האנושי.
נבדוק את החלקים השונים המרכיבים את זהותנו ובאיזה אופן הם משפיעים על הבחירות וההחלטות שלנו. לצד הזדון הנאצי נכיר התנהגויות אנושיות ששימרו את הטוב שבאדם.

 


 

·         70 שנה למדינת ישראל: "ואיש אולי לא יזכור" (יעקב  ויירניק)- אתגר הזיכרון עם חלוף הדורות

"אנחנו, דור ניצולי השואה, הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור

הארץ אדם שיוכל להעיד: אני זוכר את מה שאירע בשואה" (מנשר הניצולים).
ניצולי השואה מלווים אותנו מאז קום המדינה. הם סיפרו לנו את סיפורם, כתבו את זיכרונותיהם וגם ביקשו להנחיל את מורשתם. במהלך יום העיון נתוודע לתרומתם הייחודית של ניצולי השואה לחברה הישראלית. נברר גם מה משמעותו של זיכרון השואה בחייהם של הדורות הצעירים עם חלוף הדורות.

 


  

·         נשים פורצות דרך בימי השואה

במהלך יום העיון נתוודע לסיפורן של נשים יהודיות בשואה. האם קיימות נקודות מבט הייחודיות לנשים בתקופה ההיא בגטאות, במחנות, במחתרות, ואם כן, מהן? במהלך יום העיון ניחשף לסיפוריהן מעוררי ההשראה של אסירות במחנות הריכוז, קשריות במחתרות וחסידות אומות העולם, ונברר מה הניע אותן לקחת על עצמן תפקידים אקטיביים ומסוכנים.

ההיסטוריה מדגישה את מרכזיותם של הגברים. אנחנו החלטנו להתמקד כאן באישה

ובנערה, מתוך אמונה שהיכרות עם תפקידן המרכזי של נשים בתקופה ההיא, יש בה מסר

ערכי חשוב לתלמידות ולתלמידים בימינו.  

 

עלות יום הפעילות במוזאון לתלמיד היא 20 ₪. אנו מזמינים את שכבות י' או י"א להגיע למוזאון לפעילות שכבתית (ההיסעים לשכבה ממומנים ע"י מנהל חברה ונוער במשרד החינוך).

 

 תכניות ייחודיות נוספות שמקיים בית לוחמי הגטאות לתלמידי החטיבה העליונה:


הערכה חלופית
                                                         

משרד החינוך ערך שינויים משמעותיים בשנים האחרונות באופן לימוד נושא השואה בבתי הספר התיכוניים. תכנית ההערכה החלופית מאפשרת לכם, המורים להיסטוריה, ולנו, בית לוחמי הגטאות, לבנות יחד תכנית לימודים ייחודית העונה על הצורך במודלים מגוונים בלימוד השואה. התמקדנו בנושאים שיש להם אצלנו ביטוי מוזאלי מרשים ומעשיר:

  • מענה חלקי לתכנית הנלמדת בבית הספר בנושא השואה (חלק מ"תכנית ה-30%"). נוכל לעסוק בנושאים הבאים: מחנות הריכוז וההשמדה, האידיאולוגיה הנאצית ודרכי הפצתה, דמותם של חיילים נאצים, המאבק לחיים של אסירי המחנות. כן ניתו ללמוד על זיכרון השואה מבעד לחפצים וסיפורים אישיים.
  • מענה שלם (30%) – תכנית המתמקדת במאבק על שמירת הכבוד האנושי לצד הניסיון למחוק את זהותו של האסיר במחנות, ועיסוק בשאלת הבחירה האנושית וביטוייה בשואה. הפעילות תתמקד בדרכי ההתמודדות של הציבור היהודי עם הדילמות שניצבו בפניו.                                                                                                                                

 התלמידים יקבלו בתחילת היום דף משימות שילווה אותם כל זמן שהותם במוזאון. לדף זה יצורפו שאלות לחשיבה בבית בעקבות הסיור. את התשובות יגישו התלמידים למורים כעבודה מסכמת.

 נשמח להיענות לדרישות ספציפיות של צוות המורים בכל בי"ס.

  

הכנה למסע לפולין בבית לוחמי הגטאות

סמינר ההכנה לקראת המסע לפולין הינו שיאו של תהליך לימוד ממושך שנעשה בבית הספר. תהליך הכנה זה, ראוי ששיאו יתקיים באווירה המעשירה והמאתגרת של מוזאון בית לוחמי הגטאות. לצוות המוזאון, שרבים מחבריו מדריכי משלחות פולין שנים רבות, ניסיון עשיר בהכנה של תלמידים לקראת המסע. הדגשים שנותן בית לוחמי הגטאות בהכנה למסע, מתוך השקפת עולמו ההומניסטית, הם, בין השאר:
מהי אחריות?  אחריות אישית של כל אדם באשר הוא כלפי החברה בה הוא חי, אחריות לבחירה מוסרית הנאבקת בשנאה וברמיסת אדם בשל דתו, צבע עורו או אמונותיו.

דגש רב יינתן גם לייחודו ורבגוניותו של העולם היהודי שאבד ולסיפורם של חברי תנועות הנוער הציוניות לפני המלחמה, במהלכה ולאחר השואה – עלייתם ארצה והשתלבותם בבניין הארץ ובעיצובה של החברה הישראלית.
בית לוחמי הגטאות מחויב למחשבה פתוחה וביקורתית ומבקש לתת לתלמידים ולמורים פרספקטיבה מאוזנת ורחבה ככל האפשר, תוך התייחסות לשאלות אישיות ולאומיות כאחד.

אנו מציעים שלושה מתווים לפעילות לבחירתכם:

·         יום הכנה במוזאון, הכולל שש שעות הדרכה, בעלות של 20 ₪ לתלמיד.

·         סמינר הכנה של יומיים רצופים בבית לוחמי הגטאות, הכולל הדרכה, לינה וארוחות, בעלות של 190 ₪ לתלמיד.

·         הכנה של שלושה מפגשים – אחד במוזאון ושניים בבית הספר: מפגש של מדריכי המוזאון עם המורים והתלמידים בבית הספר (פעילות לתלמידים ופעילות למורים באותו יום), ביקור בן שש שעות במוזאון ומפגש מסכם אחרי המסע בבית הספר.
עלות לתלמיד בביקור במוזאון: 20 ₪, עלות מדריך (פר כיתה) ליום פעילות בבית הספר: 800 ₪.

 

יהודי בריה"מ במלחה"ע השנייה – הצעה לפעילות ייחודית לכיתות י'-י"א

שואת יהודי בריה"מ היא נושא מוכר פחות לציבור התלמידים בארץ, למרות ששליש מהנספים בשואה היו יהודים שחיו בשטחי בריה"מ לשעבר.

בית לוחמי הגטאות מציע תכנית חינוכית (בשיתוף עם קרן ג'נסיס), העוסקת באירועי מלחה"ע השנייה בשטחי בריה"מ ובקורות היהודים בשטחים הללו בתקופת הכיבוש הנאצי.

הפעילות המוצעת יכולה להתקיים במוזאון או בביה"ס. משך הפעילות במוזאון הוא ארבע שעות, אך יש אפשרות להאריך את יום הפעילות ל שש שעות. הפעילות בביה"ס נמשכת כשלוש שעות. ההסעות למוזאון הן במימון מלא של קרן ג'נסיס. הפעילות המודרכת היא בעלות של עשרה ₪ לתלמיד.

 
לתיאום והזמנת ביקור:
עדי שחף טמיר – מרכז הזמנות
04-9958035
adis@gfh.org.il

הדפסשלח לחבר
Share |