פייסבוק
  • מבנה המוזיאון
  • פרטיזנים וחלוצים
  • אמפי
  • בית עדות
  • חדר ורשה
  • המוזיאון מראה כללי
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

דברי מנכ"לית בית לוחמי הגטאות באירוע פתיחת תערוכת "הוורד הלבן"

מכובדיי, שגריר גרמניה בישראל, נציגי עמותת "הוורד הלבן" ומכון גתה, פרופ' משה צימרמן – ברוכים הבאים! ערב טוב לכולכם, קהל יקר.

אני שמחה ומודה מאוד על הזכות שניתנה לנו להביא אלינו את התערוכה החינוכית על מחתרת "הוורד הלבן", ולהקדיש לנושא חשוב זה את הערב.

ב-27 ביוני 1938 כתב הנס שול לאחותו אינגה:
"בתוך כיס חולצתי, מעל החזה, אני שומר ניצן של ורד. אני זקוק לפרח הקטן הזה, הוא הצד השני של המטבע, הרחק מחיי הצבא. עליך לשאת אתך תמיד את הסוד הקטן, במיוחד אם אתה מצוי בחברה מהסוג שאני מעורב בה."
נראה כי בשורות אלה טמון הרמז לשם "הוורד הלבן", שבו עתידים הנס וידידו, אלכס שמורל, לחתום על ארבעת הכרוזים הראשונים שהפיצו באמצע שנת 1942. שניהם היו אז סטודנטים לרפואה באוניברסיטת מינכן. הם קראו לסטודנטים ולאנשי הרוח הגרמנים להתנער משאננותם ולהתנגד למשטר.
את הדברים האלה לקחתי מתוך ספרה החשוב של פרופ' ינינה אלטמן, הנמצאת כאן עמנו. בספר מובא סיפורם של המתנגדים הגרמנים למשטר הנאצי, והוא יצא לאור בעברית ב-2007, בתמיכתו של מכון "הוורד הלבן" במינכן. ינינה היא ידידת בית לוחמי הגטאות. יומנה מימי הישרדותה כילדה בגטו לבוב ובמחנה הריכוז ינובסקה נמצא בארכיון שלנו, ולאחרונה השלמנו סרט למטרות עבודתנו החינוכית, המכיל את עדותה על הישרדותה בשואה ואת האופן בו היא נאבקת היום למען צדק ומניעת סבל מקרבנות אחרים. אני מודה לך, ינינה, על שכיבדת אותנו בנוכחותך.

התערוכה הנפתחת היום נועדה לתמוך ולהוות זרז לפעילות הענפה המתקיימת במרכז לחינוך הומניסטי ובמחלקת החינוך וההדרכה של בית לוחמי הגטאות. מלכתחילה ראו מייסדי הבית הזה את המטרות החינוכיות והערכיות כחלק בלתי נפרד מתערוכות המוזאון וההדרכה בהן. בתערוכות ובתיעוד הרב שאספו ראו דרך לחשוף בפני הצעירים, שלא חוו את השואה, את הנסיבות שהובילו להתרחשותה ואת מוראותיה. בעיקר ראו בכך אמצעי לעורר חשיבה ביקורתית והצגת שאלות על מהותה של חברה אנושית, על הסכנות הנשקפות לה ועל הערכים שעליה לשמר. סיפורה של מחתרת "הוורד הלבן" ודמויותיהם של האזרחים הפשוטים, החיילים ששבו מהחזית, המרצים והסטודנטים הצעירים באוניברסיטאות, שפעלו על פי צו מצפונם ועל פי המוסר האנושי בו האמינו – הוא סיפור מעורר השראה התומך בייעוד המקום הזה. חשיבותו גדולה עוד יותר כאשר מבינים שמנהיגי המחתרת היו צעירים שהתבגרו בשנות המשטר הנאצי, השתייכו ל"היטלר יוגנד" והתחנכו באווירת התעמולה הפשיסטית. אף על פי כן העזו לצאת כנגד הזרם, מתוך ידיעה ברורה שהם צפויים לשלם על כך בחייהם. תערוכה חשובה זו תהיה אם כן הפתיח לפעילויות חינוכיות לקהלים שונים, שעל פיתוחן אנחנו שוקדים עתה. היא מוצגת ב"בית אונגר" בו מתקיימת עבודה סדנאית שלנו עם תלמידים ומורים.

אני רוצה להודות לאלה שעשו במלאכה: ליריב, מנהל המרכז לחינוך הומניסטי, שיזם את הבאת התערוכה והוביל את הקשר עם העמותה בגרמניה; לאוולין ומרימי מאגף המוזאון, שטרחו עם סטודיו פישר על עיצוב התערוכה והקמתה; להדס שעל השיווק, על ארגון האירוע הערב; לדבורה, ליאיר, לרוהאן ולנועם, על התאמת התכנים, תרגומם ועריכתם; ולאיל וצוות התפעול המסור על הקמתה.

אני רוצה לחזור ולהודות לקרן "הוורד הלבן" ובמיוחד לד"ר קרונאוויטר, על שבנדיבותם הרבה והודות למאמציהם התאפשרה הבאת התערוכה, ולמכון גתה על תמיכתם בתערוכה ובקיום ערב זה כחלק מהפעילות הענפה לכבוד יובל החמישים ליחסי ישראל-גרמניה.

 


 

הדפסשלח לחבר
Share |