פייסבוק
  • מבנה המוזיאון
  • פרטיזנים וחלוצים
  • אמפי
  • בית עדות
  • חדר ורשה
  • המוזיאון מראה כללי
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

עשרים שנה ל"יד לילד"

מוזאון "יד לילד" בבית לוחמי הגטאות הוקם ב-1995, והוא אתר הנצחה חינוכי שנבנה לזכר מיליון וחצי הילדים היהודים שנספו בשואה. עיצוב זיכרון השואה בקרב תלמידים הוא משימה חינוכית חשובה, המציבה בפני אנשי חינוך אתגר מורכב. הצוות החינוכי של מוזאון "יד לילד"רואה עצמו שותף פעיל במשימה זו.

"יד לילד" הוקם במטרה להפגיש ילדים צעירים בני זמננו עם סיפורי הילדים היהודים בני גילם שחיו באירופה ונקלעו למערבולת האיומה של המלחמה. התערוכות ב"יד לילד" מותאמות לקהל הצעיר וכוללות מיצבים תלת-ממדיים, חפצים אותנטיים וסרטי עדות. התערוכות עוצבו בדרך המעוררת סקרנות אינטלקטואלית ויוצרת חוויה רגשית ורצון להעמיק ולחקור. הן חושפות את ההתרחשות ההיסטורית באמצעות תבנית סיפורית, המבליטה את האירועים החשובים בזמן המלחמה, תוך הדגשת ההתמודדות הרגשית והערכית בכל שלב ושלב. העדויות המוקרנות על מסכי הווידאו והסיפורים המושמעים בפסי הקול פותחים צוהר אל לבם של הרבים שנספו ואל עולמם של הניצולים החיים עמנו.

במרכז המבנה - אולם מרשים העוסק במחנך ואיש הרוח הפולני-יהודי יאנוש קורצ'אק, שפיתח גישה חינוכית המעודדת הקשבה לילד וליכולותיו תוך פיתוח עצמאות ואחריות. בשנה ה-67 להקמת "בית לוחמי הגטאות", המוזאון הראשון בעולם להנצחת השואה, ולציון 20 שנה להקמת "יד לילד", הציב מוזאון "יד לילד" לעצמו מטרה להתמקד בתורתו של ינוש קורצ'ק ולקרוא למוזאון "יד לילד" על שמו. 

התערוכות, כמו גם הפעילויות החינוכיות והאמנותיות במוזאון, מותאמות לקהל מגוון, לילדים בני עשר ויותר. הביקור במוזאון מאפשר יצירת קשר ודיאלוג בין הילדים המבקרים והפועלים בו לבין ניצולים שהיו ילדים בתקופת השואה. הפעילות מעניקה לילדים העשרה תרבותית וחוויה חברתית, זאת באמצעות סדנאות, תערוכות, העדויות המושמעות בה והחוויה הכוללת שמזמן המוזאון.

על הקמת "יד לילד"

את היזמה להקמת יד זיכרון לילדים שנספו בשואה העלה לראשונה רומן הלטר, אדריכל ואמן ויטראז'ים, ניצול שואה יהודי-בריטי. הזרע הראשון נזרע בשנת 1974, בעת שהלטר ביקר בארץ ועיצב עבודות עבור מוזאון "יד ושם". במהלך ביקורו נפגש הלטר עם יצחק צוקרמן וצביה לובטקין, ממפקדי מרד גטו ורשה וממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות, והם שיתפו אותו ברצונם להקים אתר הנצחה לילדים. במשך כעשור החליפו הלטר ונציגי קיבוץ לוחמי הגטאות רעיונות על מהות ההנצחה במקום החדש שיוקם. באותה תקופה הוקם גם במוזאון "יד ושם" חלל הנצחה לילדים בשם "יד לילד", המתמקד בזכר הקרבנות.

חברי קיבוץ לוחמי הגטאות ביקשו להדגיש את התמודדות הילדים בזמן המלחמה, את חלקם בחיי הגטו ובמרד ואת היכולת לגייס כוחות ותעצומות נפש גם בעתות שבר ומלחמה. יצחק צוקרמן הזכיר פעמים רבות מקרה שקרה לו בגטו: ילד יהודי פנה אליו בשיא ימי הרעב והחולי וביקש בקשה יוצאת דופן - למצוא לו מורה לכינור. ואכן, "אנטק" מצא לו מורה לכינור. לימים פגש "אנטק" את המורה ושאל אותו על גורלו של אותו ילד. המורה לא ידע מה עלה בגורלו, אך ידע לספר על גודל כישרונו. מקרה זה היה אחד מהגורמים שהניעו את "אנטק" לפעול להקמת אתר הנצחה לזכרם של מיליון וחצי ילדים שנספו, וכמו אותו ילד - לא זכו לממש את כישרונותיהם.


בשנת 1983, שנתיים לאחר מותו של אנטק, הוקמה ועדה למימוש הרעיון, בשיתוף עם רומן הלטר. הלטר הציע לבנות את "יד לילד" בין מוזאון בית לוחמי הגטאות לבין אמת המים העות'מאנית, כדי ליצור רצף היסטורי. בטרם החל בעבודתו התברר כי מאחר שאינו אזרח ישראלי, אין באפשרותו לעבוד בארץ ועליו לבחור במקומו אדריכל המאושר ברשימת הסוכנות היהודית. אי לכך פנה הלטר לחברו האדריכל רם כרמי. כרמי נסע ללונדון, קיבל מהלטר את הרישומים, את המודל ואת ההסברים על תפישת המקום. כשחזר, עיצב מחדש את מוזאון "יד לילד", ולבסוף הוא נחנך בשנת 1995. המבנה בנוי מחרוט מרכזי וממסלול תצוגה המקיף אותו בשני סיבובים יורדים, ומכיל שלושה אולמות:

1. מפלס הכניסה - אולם הנצחה.
2. מפלס ביניים - אולם קורצ'אק.
3. מפלס תחתון - "נר התמיד".

רם כרמי שמר על התפישה של רומן הלטר, אך ערך שינויים במבנה. הוא לקח רעיונות מהדגמים השונים של הלטר ועיצב אותם מחדש. אולם ההנצחה העגול שבתקרתו ויטראז'ים - נאמן לתכנון של הלטר ונעשה על ידו ועל ידי בנו. את מסלול התצוגה עיצבו אורי אברמסון ורונית לומברוזו. על חרוט הבטון שבמרכז המסלול חקוקים שמות של ילדים בעברית ובלועזית. אלו שמות טיפוסיים של ילדים יהודים מאירופה. החרוט הוא מצבה המנציחה את הילדים היהודים שנספו בשואה. בתצוגה, המתפתחת סביב לחרוט בצורת מערבולת היורדת כלפי מטה, מוצג סיפור חייו של הילד היהודי בשואה ברצף כרונולוגי. המבקר עובר במסלול בין המיצבים המתארים את פרוץ המלחמה, את הגטו, את מקומות המסתור, את הרכבות, את המחנות ואת "נר התמיד". קולות של ילדים המספרים בגוף ראשון על גורלם במלחמה מלווים את הצופה לכל אורך התצוגה. בתוך התצוגה – מסכים שעליהם מוקרנות עדויות מפי מבוגרים שהיו ילדים במלחמה ושרדו.

המבקר במסלול חייו של הילד היהודי בשואה עובר חוויה רב-חושית. מסלול התצוגה בנוי כך שבכל פעם נחשף בפניו קטע קטן ממנה, ורק בסיום ההליכה מתבהרת התמונה כולה. בסוף המסלול מגיעים אל אולם "נר התמיד" הנראה כמערבולת, סמל לתהליך שעברו יהודי אירופה באותן שנים ומקום להתייחדות עם זכרם. סיפורי העדות המוקרנים לצד "נר התמיד" מדגישים את העובדה שהמספרים ניצלו, שיקמו את חייהם, עלו לארץ ישראל והפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. בסוף התערוכה נכנסים הילדים לחדרי הסדנאות כדי לעבד את החוויה שעברו בעזרת אמצעי הבעה אמנותיים.



המתכננים והמעצבים, שהעמידו לנגד עיניהם את קהל המבקרים הצעיר, יצרו מבנה שיש בו שילוב בין רצף קווי לבין תנועה סיבובית. המבנה הסיבובי של מסלול התצוגה אינו מאפשר למבקר להקיף את התצוגה כולה במבט אחד: בכל פעם נחשף ממנה קטע אחד בלבד. כך בונה ההליכה במסלול התצוגה חוויה היוצרת התעניינות מתמשכת. בהתאם  לכך נבנתה תכנית ההדרכה במוזאון, המבוססת על גישה הוליסטית. הצוות החינוכי במוזאון פועל רבות ליצירת דיאלוג בין המבקרים הצעירים לבין בני גילם שחיו אז, וזאת בעזרת יומנים, עדויות וספרי זיכרונות, החושפים פן אישי של ילדות והתבגרות בתקופת המלחמה. המבקר מקיים דיאלוג עם הטקסטים השונים שבמוזאון: תמונות, קולות, סרטים ומיצבים.

מבנה המוזאון והשילוב בין קולות הרקע, התצלומים והסרטים אינם מאפשרים הדרכה קבוצתית בתערוכה. בהתאם לכך גובשה שיטת הדרכה המותאמת לתנאי המוזאון. המדריך מנחה את המבקרים בתחילת הביקור ועורך דיון מסכם בסיומו. המבקרים בוחרים את הדרך ואת מידת ההתייחסות לכל אחד מהמוצגים לאורך המסלול ויוצרים בעצמם את התובנות והמשמעויות. במרבית המקרים התלמידים מקבלים דף הנחיה המותאם לגילם ועוסק בנושאים כגון: הישרדות, התבגרות במלחמה, זיכרון והנצחה, מחיקת צלם אדם.
בדיון המסכם התלמידים מציגים את השאלות והתובנות שהפיקו מפעילות החקר בתערוכות. 

במשך 20 שנה "יד לילד" יוזם ומפתח תערוכות, סדנאות, פעילויות תאטרליות ופרויקטים עם גורמים בארץ ובחו"ל. 
להלן סקירה של מגוון הפעילויות של המוזאון:

קורצ'אק של הילדים

תערוכות מתחלפות

סדנאות במוזאון

תאטרון במוזאון

פרויקטים ייחודיים

שיתופי פעולה בחו"ל

לסיכום

הבסיס לתצוגה ולפעילות החינוכית במוזאון "יד לילד" הוא סיפורם של הילדים שחיו בתקופת השואה, אלו שנספו ואלו שניצלו וזכו להגיע לשיבה טובה. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מזמנת דרכים חדשות לשימור זיכרון השואה, ללימוד לקחיה ולהנגשתה לקהלים רחבים. האתגר העומד בפני המוזאון הוא אימוץ דרכים עדכניות ורלוונטיות כדי לספר את הסיפור, שבעוד מספר שנים כבר לא יהיה מי שיספר אותו ממקור ראשון.

 

הדפסשלח לחבר
Share |