פייסבוק
  • מבנה המוזיאון
  • פרטיזנים וחלוצים
  • אמפי
  • בית עדות
  • חדר ורשה
  • המוזיאון מראה כללי
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

תערוכות מתחלפות

הגלריה, הנמצאת ביציאה מהתערוכה המרכזית, מיועדת לתערוכות מתחלפות. מאז חנוכת "יד לילד" במאי 1995 הוצגו ארבע תערוכות שעסקו בעולם הילד היהודי:

"משחק החול": 2001-1995
בתערוכה הוצגו רשימות אותנטיות מתוך ארכיון מוזאון בית לוחמי הגטאות.
היו אלה רשימות שמיות של ילדים יהודים שאספו בסוף המלחמה אנשי ארגון "הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים בפולין". מטרת הרשימות הייתה לסייע באיתור קרובי משפחה. שם התערוכה הוא כשם ספרו של אורי אורלב "משחק החול".

"השבר והזמן": 2006-2002 
תערוכה מציורי משה קופפרמן. בתערוכה הוצגו שלושה ציורים מתוך סדרה של שמונה, שנעשו במיוחד עבור "יד לילד" והוצגו בגלריה בניסיון "להאיר" לילדים את נושא השואה דרך צורות וצבעים. 

"בעקבות תמונה אחת": 2012-2006
בתערוכה הוצגו תצלומים, תעודות, מכתבים, עדויות, חפצים וציורים של ילדים שנולדו למשפחות יהודיות באירופה שבין שתי מלחמות העולם, ניצלו מאימי השואה, התבגרו בארץ ישראל והקימו בה את ביתם. התערוכה זימנה אתגר פדגוגי חדש ויצירתי ואפשרה הרפתקה של חקר וגילוי בסביבה ארכיונית. התלמידים נפגשו בה עם חומרים ראשוניים - חפצים, תצלומים, מסמכים ועדויות, ובאמצעותם פענחו את סיפור הניצולים, מילדותם שנגזלה באירופה הכבושה ועד להקמת ביתם ומשפחתם בארץ ישראל. סיפורי ההתמודדות שנחשפו בתערוכה העצימו את גדולת המעשה האנושי וחיזקו את האמונה בעתיד טוב יותר.

לאחר פירוק התערוכה ב-2012, צולמו החומרים שמהם הורכבה התערוכה והוחזרו לניצולים או לאוספי ארכיון בית לוחמי הגטאות. החומרים הראשוניים וסיפורי העדות משמשים כיום בסיס לפעילות סדנאית. בסדנה שלושה סיפורים: של הרב ישראל לאו, של יונה עמנואל ושל פאול קור.

בשנת 2014 הוקמה תערוכה חדשה בשם "כאן התחילה ילדותי". באמצעות התערוכה נחשפים המבקרים לדילמות ולסיפורים של ילדים שאיבדו את הוריהם ואת כל עולמם, ילדים שעבורם לא היה השחרור סופו של מאבק ההישרדות. בתערוכה מוצגת גם ההתגייסות של חברי תנועות הנוער ששרדו, תרומתם של השליחים מארץ ישראל ואנשי ארגון "הבריחה", שפעלו להברחת הילדים בדרכם לארץ ישראל.

תערוכת "משחק החול"

תערוכת "בעקבות תמונה אחת"

תערוכות במסדרון הקומה השנייה

שתי תערוכות מוצגות במסדרונות הקומה השנייה של "יד לילד" ומשמשות בסיס לפעילות המשלבת סיור בתערוכה וסדנה אמנותית: 

"תווי חיים" - התערוכה נפתחה בשנת 2010 ועוסקת במקומה של המוזיקה בתרבות היהודית בכלל ובחשיבות הנגינה עבור צעירים יהודים בתקופת השואה בפרט. ילדים יהודים שניגנו בכינור כבר בצעירותם, אם היו מוכשרים מאוד ואם התמזל מזלם, המשיכו לנגן במהלך המלחמה. מוטל'ה, נֹח, פייבל, יוחנן ואברהם היו נגנים צעירים שהכינור היה להם עולם ומלואו. ב"יד לילד" מסופר סיפורם של צעירים אלה, שהפליאו לנגן בכינור, וצלילי מיתריהם היו מקור לקיום פיזי ורוחני בשעות של שבר וחידלון.

"פאול קור" - תערוכה מיצירותיו של הסופר והצייר ניצול השואה פאול קור, שנפתחה בשנת 2013, לציון עשור למותו. בתערוכה, המותאמת לקהל הצעיר והבוגר המבקר ב”יד לילד”, מוצגים ציור שמן מקורי של פאול קור, “הצ’לן”, ויצירות נוספות מעבודותיו, במטרה להאיר בעזרתם את סיפור חייו הייחודי ואת התפתחות דרכו האמנותית.

 

תערוכת "פאול קור"

תערוכת "תווי חיים"

תערוכה של האמן יצחק בלפר "את פניו אני מחפש תמיד" (הוצגה בשנת 2011). בלפר הובא בגיל שבע אל בית היתומים שניהל יאנוש קורצ'אק בוורשה, לאחר שהתייתם מאביו. את מחנכו אהב לימים אהבת נפש, אהבת אב. במרכז ציוריו הציב את פניו של קורצ'אק, פנים שהוא מחפש תמיד. שוב ושוב הוא מציירו מחדש, בהתאם לתחושותיו ולמצב רוחו. כל פעם בחומר אחר, בפורמט שונה, בקומפוזיציה ייחודית. לעתים בצבע ולעתים בגווני שחור-לבן: "את קורצ'אק אני מצייר בצבע ואת השואה בשחור-לבן. באפורים אני יכול להביע טוב יותר את הטרגדיה". 

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |