פייסבוק
  • מבנה המוזיאון
  • פרטיזנים וחלוצים
  • אמפי
  • בית עדות
  • חדר ורשה
  • המוזיאון מראה כללי
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

תאטרון במוזאון

שילוב של צפייה בהצגת תאטרון בעת הביקור ב"יד לילד" מעמיק את חוויית המבקר ובונה למידה משמעותית.
מאז פתיחת המוזאון מתקיימות בו הצגות המבוססות על עדויות של מבוגרים שהיו ילדים בתקופת השואה ולאחריה. ההצגה, המתלווה לביקור לאחר חקירת התערוכות, מרחיבה את הנושאים המוצגים בתערוכות ומאפשרת קיום דיונים מורחבים בנושא המועלה.

שתי הצגות שהוצגו בעשור הראשון של "יד לילד" היו "הבובה של דודה לילי" ו"אימא, אימא, את שומעת?" 

"הבובה של דודה לילי" - הצגה בבימוי ומשחק של שלומית דגן-דרעי, שנכתבה על פי סיפורה של אירנה ליבמן, על מפגש בין מי ששרדה את השואה ומחזיקה בביתה בובה מימי ילדותה, לבין ילדה ילידת הארץ, שאינה מבינה מדוע אדם מבוגר מכור לבובתו. במהלך המפגש נחשפת הילדה לעולמם של ניצולי שואה וזיכרונותיהם.

 

"אימא, אימא, את שומעת?" - הצגה בבימוי ומשחק של גרייס שושנר, שנכתבה על פי סיפור עדות של נחמקה רהב ז"ל "לחיות בשני עולמות". נחמקה, שהייתה ילדה בגטו וילנה, נדחפה על ידי אמה לזרועות הגרמנים ובכך ניצלה. בהצגה נעשה ניסיון לחפש תשובה ומשמעות למעשיה של האם.


שתי ההצגות המוצגות כיום ב"יד לילד" הן "ריקוד השמחה והעצב" ו"אברמל'ה, הילד משמה".

ההצגה "ריקוד השמחה והעצב" מבוססת על סיפורה של לאה פריד. עדותה משולבת בתערוכה המרכזית "הילד היהודי בשואה". ההצגה "אברמל'ה, הילד משמה" מתמקדת בסיפורו של ילד אחד שניצל מהשואה ומציגה את הקשיים והקונפליקטים שליוו את השתלבותו המחודשת בחיים ובחברה בארץ ישראל. ההצגה מוסיפה ממד נוסף לתכנים של התערוכה "כאן התחילה ילדותי" (על קורותיהם של הילדים שניצלו בשואה) ויוצרת זיקה אל סוגיית האחר בחברה.

 

      

ההצגה "ריקוד השמחה והעצב"

ההצגה "אברמל"ה, הילד משמה"

בחודשים הקרובים תעלה באולם קורצ'אק הצגה חדשה ושמה "פי מאה יותר טוב להיות ילד" (במילותיו של קורצ'אק). בהצגה נחיה את סיפורם של קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה בתוך חמש הבמות שבחלל התערוכה, זאת באמצעות חוויית מולטימדיה תאטרלית. סיפור חייו, משנתו החינוכית ויצירתו האמנותית של קורצ'אק יועברו באמצעות דמותה של סטפה וילצ'ינסקה, שעבדה עמו בבית היתומים היהודי. בהצגה יועלו אירועים מרכזיים בחייו של קורצ'אק, אשר השפיעו על עשייתו והתוו את דרכו. היא תועלה בשתי שפות, עברית וערבית, ותוצג בשלושה פורמטים: דו-לשוני, בעברית או בערבית. בהצגה יועלו לדיון סוגיות הרלוונטיות גם לעולמם של הצופים בימינו.

מונולוגים

במהלך השנים פותחו גם מונולוגים שהוכנו בעקבות עדויות של אנשים שהיו ילדים בתקופת השואה, והם מוצגים במסלול התערוכה על ידי חלק מהמדריכים שהוכשרו גם כשחקנים. תפקיד קטעי הדרמה - להמחיש למבקרים את מציאות החיים, ההתלבטויות, הקשיים והמצבים שאליהם נקלעו ילדים: פרדה מההורים, חיים בזהות שאולה, חיים במסתור, התמודדות עם תיוג, בריחה, מסתור ועוד.


הדפסשלח לחבר
Share |