פייסבוק
  • מבנה המוזיאון
  • פרטיזנים וחלוצים
  • אמפי
  • בית עדות
  • חדר ורשה
  • המוזיאון מראה כללי
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

כנס אקדמי בין-לאומי לציון שבעים שנה למשפטי נירנברג

קהל רב גדש את האודיטוריום בבית לוחמי הגטאות ביום הראשון של הכנס הבין-לאומי לציון 70 שנה למשפטי נירנברג. הכנס, שאורגן במשותף על ידי בית לוחמי הגטאות ואוניברסיטת חיפה בתמיכת קרן פרידריך אברט, עסק בהשלכות המשפטיות, הפוליטיות והתרבותיות של המבצע האזרחי האדיר שהשלים את הניצחון הצבאי על גרמניה הנאצית.

פרופ' חנה יבלונקה העלתה על נס את המופת המוסרי שניסח התובע הראשי, השופט האמריקאי רוברט ג'קסון, בהחלטת המנצחים לבחור בדרך ההגיון והמשפט על-פני הרגש והנקמה.
שופטת בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק-ארז, האירה בהרצאה מלומדת את התקדים המוסרי והמשפטי של משפטי נירנברג ועיקרו - הפקעת הבלעדיות של המדינה בעשיית צדק והצבת העיקרון של אחריות אישית על פשעי מלחמה.

 

      

פרופ' חנה יבלונקה

שופטת בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק-ארז

 

פרופ' אריה כוכבי חשף את המאבקים הפוליטיים שהתנהלו מאחורי הקלעים של פרויקט המשפט, על רקע המלחמה הקרה ששירטטה מחדש את קווי החזית בעולם הפוסט-מלחמתי.
ד"ר רננה קידר העמיקה במשמעויות התרבותיות של משפטי נירנברג כהכרעה בין תפישת הנקמה לתפישת הנאורות.

 ד"ר דני עוזיאל דן בשינויים שחלו בתדמיתו של הוורמאכט מאז המשפטים: הוא לא נכלל בארגונים הנאציים שהוגדרו כארגונים פושעים, בעוד שהמחקרים מאז חשפו את שותפותו הפעילה בביצוע פשעי מלחמה.

 פרופ' רותם קובנר האיר את הקצה השני של "הציר" במלחמת העולם כשסיפר על משפטי טוקיו, שנערכו למנהיגי יפן בתום המלחמה והוקבלו במוצהר למשפטי נירנברג.
פרופ' משה צוקרמן ערער, כדרכו, על התפישות הרווחות בדבר תרומת המשפטים להתמודדות עם משמעות השבר התרבותי של המלחמה בגרמניה, בעולם ואף אצלנו בישראל. המשפט, לטענתו, לא באמת עשה - ולא יכול היה לעשות - צדק, אך אפשר לחברה הגרמנית להתחמק מנטילת האחריות למעשיה ולמחדליה, שאפשרו את הפשעים. 

 ד"ר קיריל פפרמן הביא את הפרספקטיבה הסובייטית, בתארו את הבדלי הגישות בין בעלות-הברית המערביות לבין ברה"מ ביחס למשפט ואת המשמעויות של ההתגברות עליהם.
היום נחתם בצפייה בסרט אמריקאי מטלטל, שתיעד את משפטי נירנברג, נגנז למשך שנים, שוחזר ועלה לאקרנים רק לאחרונה. גב' סנדרה שולברג, יוצרת הסרט ובתו של יוצר הסרט המקורי, שיתפה את הקהל בשיחה עם הקולנוענית נעמי שחורי.

יומו השני של הכנס העשיר והמגוון התקיים באוניברסיטת חיפה. המושב הראשון עסק בתגובת היישוב בארץ למשפטי הפושעים הנאצים, ובאופן שבו, בהשראת ההתנהלות של משפטי נירנברג, הועמדו למשפט במחנות העקורים יהודים ששימשו בתפקידי קפואים במחנות הריכוז.

המושב השני יוחד לפן התרבותי במשפטים – לעובדה שהבולטים במנהיגי התרבות הנאצית – כמו הקולנוענית לני ריפנשטאל והאדריכל אלברט שפר - לא הועמדו לדין על אף תרומתם העצומה להחדרת האידיאולוגיה הנאצית לתודעה באמצעות מפעליהם התרבותיים (שפר הועמד לדין רק על תפקידו כשר החימוש). כמו כן הוצג האופן שבו השתקפו משפטי נירנברג בקולנוע שנוצר בשנים שאחריהם.
הכנס הסתיים בהרצאתה של פרופ' דבורה ליפשטאדט מאוניברסיטת אמורי בארה"ב, שערכה השוואה בין המשפט בנירנברג למשפט אייכמן ולמשפט שבו נתבעה היא עצמה על ידי מכחיש השואה אירווינג, משפט שבו זכתה. פרופ' דן מיכמן הגיב להרצאתה וסיכם את משמעויות המשפטים והשלכותיהם ההיסטוריות.

הכנס העשיר את משתתפיו בידע ובחוויה אינטלקטואלית מחדשת ומגוונת והשאיר טעם של עוד.

פרופ' דבורה ליפשטאדט

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |