פייסבוק
  • מבנה המוזיאון
  • פרטיזנים וחלוצים
  • אמפי
  • בית עדות
  • חדר ורשה
  • המוזיאון מראה כללי
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

פרסום יומנה של סילביה גוטמנובה והגילויים המפתיעים שבאו בעקבותיו

בבית לוחמי הגטאות התקבל יומנה של סילביה גוטמנובה הצ'כית, שהייתה רק בת תשע עת סופח חבל הסודטים לגרמניה, ובת עשר כשכבשו הנאצים את המדינה כולה. סילביה נרצחה עם משפחתה במחנה סוביבור.
את היומן כתבה בשנים 1942-1941, ורובו כלל אינו מוקדש לאירועי המלחמה והשואה. רוב הטקסטים עוסקים בעולמה של הילדה-נערה המתבגרת, הנערים שבהם היא מאוהבת וכיצד היא נראית ובבילויים עם חברותיה. רק בין השורות, כבדרך אגב, נחשף הקורא לאירועים הדרמטיים שחווים סילביה, בני משפחתה ומכריה.

מנהלת ארכיון בית לוחמי הגטאות, ענת ברטמן-אלהלל, אמרה בעקבות חשיפת היומן: "בעיקר ניתן לראות בו כיצד הילדה מנסה לשמור על הסדר הישן, להמשיך ולנהל שגרת חיים חברתית על רקע האירועים הקשים המתרחשים סביבה, והם כמעט לא חודרים לעולם אותו היא מתארת".
הפרטים על סילביה ומה שעלה בגורלה נאספו מסיפוריה של התורמת וממידע הנמצא במאגר השמות של “יד ושם” וב“בית טרזין”. היומן נתרם ע”י סוזנה הלינסקי משוודיה, שאמה הייתה חברתה של סוזנה, אחותה של סילביה, בתיווכה של ענבר יסעור.

למחרת פרסום הכתבה התקבל בארכיון דוא”ל מאלק מרר. אביו ג'רי ודודו פטר הם בני דודים ראשונים של סילביה, כותבת היומן. הדוד פטר הוא אחד משני הנערים הנושאים שם זה שהיא מזכירה ביומנה. שניהם מתגוררים כיום בארה"ב והתרגשו מאוד לקרוא על היומן בכתבה שהתפרסמה ב-YNET באנגלית.
בעקבות הקשר שנוצר פנה גם פטר והציג את עצמו. בני המשפחה שלחו תצלומים של סילביה ומשפחתה מהימים המאושרים שקדמו למלחמה, ואף סרטונים אילמים שצולמו במסרטה ביתית. בסרטונים מתועדים בני המשפחה מבלים בחופשות באתרים שונים, ממש ערב המלחמה.
בעיני הצופה והקורא מחזירים היומן, הסרטונים והתצלומים את סילביה, את סוזנה אחותה ואת הוריהן סימון וסטפנקה, ולו רק לכמה רגעים, לחיים.

הדפסשלח לחבר
Share |