פייסבוק
תרמו לנו
ניוזלטר
ארועים
שמאל עליון גוול
גדול תחתון
הפעילות בסיוע ועידת התביעות

מוריס גולדברג

מוריס גולדברג נולד ב-1925 בעיר שרלרואה שבבלגיה.
ב-1940, כשהיה בן 15, שמע את הדי ההתפוצצויות בעירו בעת שעבד במפעל המשפחתי הקטן לנעליים. הצבא הגרמני פלש לבלגיה. בחלוף הזמן נאלצו היהודים לכתוב על כל חנות ומפעל שלהם באותיות אדומות "יהודי" ולתפור טלאי צהוב על בגדיהם. אביו של מוריס נלקח לעבודות בצרפת.
מוריס ניסה להצטרף  למחתרת, ובדרכו נתפס ונשלח לעבודת הקמה של שדה תעופה גרמני בצרפת. התנאים היו קשים. מוריס הסתיר את זהותו היהודית ויום אחד, בדרך לעבודה, קפץ מהרכבת ושב לעירו ולמשפחתו. זמן קצר אחר כך הורו לו להתייצב לעבודות בגרמניה. זהותו כיהודי כבר הייתה ידועה ולפיכך ברח עם אחותו הגדולה לבית דודתם. היא חששה לחייה ולא סייעה להם. השניים חזרו לביתם. האם הפצירה באחותו הגדולה, שהייתה בת 18, להינשא לבלגי מבוגר נישואים פיקטיביים, ובכך להציל את חייה. האחות נישאה, אולם נשלחה אל מותה במחנה דכאו. האב נרצח במחנה השמדה. לימים נתפסה גם האם ונשלחה אל מותה.

מוריס הצטרף למחתרת והשתתף בפעולות נגד  הגרמנים. הוא דאג לאחותו הקטנה, ששרדה גם היא, ושיכן אותה אצל בני משפחה ידידה. במהלך אחד המבצעים, לקראת סיום המלחמה, נפצע מכדור ברגלו.

עם תום המלחמה שב לשרלרואה ונישא לטובה. משם עברו בני הזוג לבריסל ונולדו להם חמישה ילדים.
אחותו הקטנה ששרדה נישאה אף היא, עברה לאוסטרליה.

בשנת 1970 החליטו מוריס וטובה גולדברג לעלות עם חמשת ילדיהם לישראל, והתקבלו כחברים בקיבוץ לוחמי הגטאות.
 

הדפסשלח לחבר
Share |