בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

יאנוש קורצ'אק של הילדים

"איני ישן

אני חושב: לו הייתי יודע אז

לא הייתי רוצה בכלל להיות גדול. 

פי מאה יותר טוב להיות ילד"

 

(קורצ'אק, "כאשר אשוב ואהיה קטן",   ילדות של כבוד, ע' 13)

 

תצוגת "יאנוש קורצ'אק של הילדים" נמצאת באולם העגול במפלס הביניים של "יד לילד" ומהווה יחידה עצמאית.  התצוגה מזמנת מפגש ראשוני בין המבקר הצעיר לקורצ'אק הרופא, הסופר והמחנך בעל מעוף והדמיון של איש רוח והדקדקנות של איש מדע.

ספור חייו של קורצ'אק מעוצב באמצעות חמיש מיצגים ובהם צילומים מקוריים, תפאורה וקטעי טקסט, כל מיצג מתמקד בפרק מרכזי בחייו של קורצ'אק ומשלב מרכיבים סמליים הרומזים על פרטים בחייו:  קורצ'אק הילד והכנרי המת, קורצ'אק הסופר, סטאשק בא לבית היתומים, סטאשק בבית היתומים ובית היתומים הריק.

חמשת המיצגים טווים שני סיפורים מקבילים השזורים זה בזה ויוצרים את הסיפור השלם:  סיפור חייו של קורצ'אק הילד שהתבגר להיות רופא, מחנך וסופר וסיפורו של סטאשק מאז קבלתו לבית היתומים התוסס ומלא חיים ועד לשילוח הילדים לטרבלינקה ותמונת בית היתומים הריק.

הציפורים עוברות כחוט השני בחייו של קורצ'אק ומשמשות בתצוגה מוטיב ויזואלי השוזר את הרצף הסיפורי מן הכנרי של קורצ'אק הילד והדרורים הסועדים על עדן חלונו של קורצ'אק, דרך החוחית של סטאשק ועד העורבים המרחפים מעל בית היתומים בימי המלחמה.

"היה כפי שהנך, חפש דרך בעצמך, דע את עצמך, לפני שתרצה לדעת את הילדים. חשוב נא, למה אתה מוכשר, ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים.  קודם כל אתה בעצמך ילד, ועליך להכיר, לחנך ולהשכיל את עצמך. הנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר".

(קורצ'אק, "הפנימיה", עם הילד, ע' 285.א)

תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים.  קודם כל אתה בעצמך ילד, ועליך להכיר, לחנך ולהשכיל את עצמך. הנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר".

(קורצ'אק, "הפנימיה", עם הילד, ע' 285.א)

"הספר שלי בכלל איננו מיועד למבוגרים, מפני שיש בו פרקים לא מתאימים, והם לא יבינו ויצחקו. אבל אם הם רוצים, שיקראו. הרי אי אפשר לאסור עליהם. ממילא לא יקשיבו...ומי יעשה להם משהו?"

(קורצ'אק, המלך מתיא הראשון, ע' 8)

"קראתי ספרים מעניינים, עתה אני קורא ילדים מעניינים. אל תאמר: 'אני כבר יודע'. אני קורא את אותו הילד פעם אחת, שניה, שלישית, עשירית, ואחר הכל אינני יודע הרבה: כי הילד הוא עולם גדול ורחב, שקים מזמן ויהיה קיים תמיד. אני יודע קצת על מה שהיה, על מה שיש כיום, ומה יהיה הלאה?"

 (קורצ'אק, "כללי חינוך", דת הילד, ע' 305)

"כמעט מלאו לי עשר כשהביאה אותי אמא לבית היתומים של דר' קורצ'אק. אותו בוקר לא הייתי שרוליק הגיבור, אלא 'שייע שמעייה הבכיין'. נלחצתי אל אמא. הרמתי ראש לשמיים כדי לעצור את הדמעות...להקת עורבים שחורים בכנפיים פרושות, חגה מעל ראשי, מתקרבת ומתרחבת, מתחת לשמיים האפורים. קורצ'אק אמר: 'יש אצלנו כבר שרוליק ושרול. איזה בלבול. אולי נקרא לך סטאשק?'  השתוללתי משמחה - 'עכשיו בוא נוריד את התלתל שלא יכנו אותך סטאשק התרנגול'. לפני שחשבתי פעמיים, היה ראשי מגולח כראשי שאר הילדים בבית". 

ישראל זיגמן (סטאשק), "יאנוש קורצ'אק בין היתומים", ע. 66-68

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים