בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

פאול קור (קורנובסקי): קורות חיים

נולד באוגוסט 1926 בפריז, צרפת

פאול קורנובסקי נולד בפריז להוריו יצחק-ז'ק וחיה-הלן, שהיגרו מפולין לצרפת והתגוררו בפריז, שם פתחו חנות לחייטות ולתפירה. שלושה בנים נולדו להם, הבכור נפטר כשהיה בן שנתיים, פאול נולד שנה לאחר מותו, ואחריו נולד הנרי הצעיר ממנו. פאול לא גדל עם סבים וסבתות או עם דודים ודודות (כולם נשארו בפולין), אך לדבריו היו לו אבא, אימא ואח להתקוטט אתו. הם חיו חיים חילוניים לגמרי, אך שמרו על מנהג דתי אחד בלבד, אכילת מצות בפסח.

למשפחה היה בית בכפר ובו בילו יחדיו בחופשות ונהנו מהשדות הצהובים, מהשמים הכחולים, מעור שזוף, ממרחבים ומריחות.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, היה פאול בן 13, אביו גויס לצבא הצרפתי. האם ניהלה את החנות, והילדים המשיכו ללכת לבית הספר. פאול סיפר שהימים האלה לא היו מפחידים במיוחד.  

עם פלישת הנאצים לצרפת, כשנה לאחר פרוץ המלחמה, ברחו האם וילדיה לכפר בנורמנדי שבדרום צרפת. הם נדדו בדרכים והצטרפו לשיירות הארוכות שהופצצו מדי פעם על ידי מטוסים גרמניים. שנים רבות אחר כך עוד זכר פאול את המטוס הגרמני שצלל ברעש עצום מעל ראשו.

כששוחרר אביו מהצבא הם חזרו לביתם בפריז. פאול האמין שזו הייתה טעות גורלית, הוא הניח שאם היו נשארים במסתור בנורמנדי, אולי היו כל בני המשפחה שורדים את המלחמה.

 

מימין: פאול קור, פריז, 1926.
משמאל: פאול קור עם אמו בחופשה בכפר ליד פריז.
צולם לפני מלחמת העולם.

המצב בפריז הורע. גזרות ואיסורים קשים הוטלו על היהודים. פאול הפסיק ללמוד בבית הספר. למרות המצב הקשה ניהלה המשפחה חיי שגרה סבירים. באחד מימי הקיץ, כשהמשפחה שהתה בבית הקיט שבכפר, יצא האב על אופניו לכיוון פריז. זמן קצר לאחר שעזב, הופיע ידיד המשפחה. הוא רצה להזהיר את האב שלא יצא לפריז משום שהנאצים עורכים מצוד אחרי יהודים. אך זה היה מאוחר מדי. פאול בן ה-15 זינק על אופניו בתקווה להשיג את האב, אבל בצומת דרכים בחר בכיוון לא נכון והחמיץ את אביו. פאול סיפר שבאותו רגע לא בכה, הוא היה המום, רק זמן רב אחר כך בכה על המקרה המצער.

אביו נלקח למחנה דרנסי הסמוך לפריז. משם שלח גלויה לאשתו והזכיר לה לשמור על הבדים היקרים בחנות, שתמורתם ניתן היה לקבל מעט פחם להסקה ולחימום הבית. גלויה נוספת שהגיעה מהאב בישרה על שילוחו ברכבת ל"יעד בלתי ידוע". לאחר שנים התברר שנשלח לאושוויץ ושם נספה.

שנה לאחר שאביו נתפס, ברחה המשפחה לניס. פאול, שהיה אז בן 16, עבד בבית חרושת כחייט ואף זכה בקידום מקצועי. תנאי החיים היו סבירים והאווירה לא הייתה עוינת או אנטישמית.

באחד מטיוליו בהרים עצר למנוחה בבקתה. שם כתב בחתיכת פחם על קיר "מוות לגרמנים" בצירוף שמו המלא וכתובתו. קבוצת חיילים צרפתים שעברה במקום לאחר כמה ימים התלוננה בפני מפקד משטרת ניס. מחשש פן יוסגר לגרמנים הוברחו פאול ואחיו בעזרת ידידים לשווייץ.

ארבע שנים וחצי חיו שניהם בבית ילדים שנוהל על ידי ארגון אוז"ה היהודי. שם נתגלה כישרונו האמנותי של פאול. הוא נשלח ללמוד בבית ספר לאמנויות ואחר כך בבית ספר לגרפיקה.

                                         

ריקוד "הורה" לאחר סיום מלחמת העולם.
צולם
בבית הילדים בשווייץ שבו היה
פאול קור בימי המלחמה

יום אחד נגע המורה לפיסול בכתפו של פאול ואמר לו: "אדון קורנובסקי, המלחמה נגמרה!" כמה ימים לאחר מכן, בעת שהיה במקלחת, נשמעה קריאה מהמשרד. הודיעו לו שאמו בטלפון. נרגש, רץ לטלפון, ובתוך כך נשמטה המגבת ממנו. רטוב כולו, שוחח לראשונה עם אמו, שעד אז לא ידע מה עלה בגורלה.  

פאול ואחיו נשארו עוד שנתיים בבית הילדים וסיימו את לימודיהם. אף על פי שבבית הילדים התוודע פאול ליהדותו ולמד את מנהגי היהדות, הוא לא התכוון לעלות לארץ ישראל. אך בשנת 1948, כאשר שמע על קרבות מלחמת העצמאות, הסעירה אותו הידיעה שמדינת ישראל הצעירה מותקפת. הוא הפסיק את לימודיו והתנדב למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), ויצא לפעילות במחנה ליד מרסיי. אחרי שעבר אימוני נשק, הפך למדריך והשתתף בהעברת פליטים יהודים לאניות שהובילו אותם לארץ. 

פאול עלה לישראל וגויס לצבא, שם צייר דמויות של חיילים. משהתברר שהוא צייר, נשלח לפיקוד ההדרכה כדי לאייר ספרי הדרכה של הצבא. בפיקוד פגש את פנינה, והשניים נישאו מאוחר יותר.  

בסוף שנת 1949 פתח בקריירה של גרפיקאי. הכרזה הראשונה שעיצב זכתה לפרסום רב: "מלווה מלחמה, מלווה ניצחון". מאז עיצב כרזות רבות והתפרסם כגרפיקאי מוכשר. פאול עיצב סדרות בולים ואף שטר כסף שנשא את דמותו של בנימין זאב הרצל (שטר של 100 לירות). מאוחר יותר החליט להקדיש את חייו לציור ולכתיבת סיפורים ולאיורם. מהמוכרים לנו: "כספיון הדג הקטן", "גן החיות הקסום", "המטפס הקטן והפרח הזוהר" ועוד. ספריו הפכו לרבי מכר, והוא זכה בפרסים רבים. פאול קור נפטר בגיל 74, והשאיר אחריו אישה, שני בנים ושישה נכדים.

 

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים