בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

פאול קור: תקופת המלחמה

 

מדוע הוברח פאול קור לשווייץ בתקופת המלחמה?

פאול, אחיו ואמו ברחו מפני הגרמנים לניס. באחד הימים, כשיצא פאול לטייל ומצא מנוחה בבקתה ביער, החליט להביע את מחאתו נגד הכובשים הגרמנים. הוא כתב על קיר הבקתה כתובת נאצה, "מוות לגרמנים", והוסיף ללא מחשבה יתרה גם את שמו ואת כתובתו. הגרמנים, שקראו את הכתובת, חיפשו אחריו.

 

מאחר שנרדף על ידי הגרמנים ונשקפה סכנה לחייו, נאלץ לעזוב במהירות האפשרית את צרפת. גם אחיו הצטרף אליו. בלילה הם הוברחו לשווייץ, לא לפני שאיש יהודי עשיר, ידיד המשפחה, שילם כסף רב למבריחי הגבולות עבור הברחתם.

 

טרודי ופאול

פאול הועבר לבית ילדים של ארגון אוז"ה, שעזר לילדים יהודים. את פניו קיבלה טרודי אם הבית. טרודי אהבה את פאול מאוד, ומדי פעם הגניבה לחדרו הפתעה והניחה על הכר שוקולד, מצרך נדיר באותה תקופה.

 

כשהסתיימה המלחמה ופאול עזב את בית הילדים, שמרה טרודי על קשר עמו. באביב נהגה לשלוח לפאול מתנה בדואר.

 

ומה הייתה המתנה? קופסת נעליים שלתוכה הכניסה אדמה מאדמת שווייץ ופרחים בשם "מאי גלוקכן" (פעמוני אביב) שפאול אהב. זו הייתה תזכורת לנוף הילדות שחווה, לאהבה ולקשרים הנפלאים ששררו בין השניים בתקופה שבה היה ילד בבית הילדים בשווייץ.

 

לימודי הציור בסכנה!

פאול אהב מאוד לצייר. עוד בילדותו אהב לבקר במוזאון ולהעתיק יצירות אמנות נודעות. בבית הילדים בשווייץ צייר את דמויות המדריכים. מנהלת בית הילדים גילתה את כישרונו הגדול והחליטה לשלוח אותו ללמוד ציור.

 

פאול היה ילד שובב, ובאחד הימים נחה עליו הרוח והוא עשה מעשה קונדס שהעלה את חמתה של המנהלת. כתגמול למעשה זה החליטה המנהלת לא לשלוח אותו ללמוד ציור כפי שהובטח לו.

כששמעו ילדי בית הילדים, שהכירו בכישרונו של פאול, על העונש הכבד, התארגנו וכתבו מכתב מחאה למנהלת וביקשו לבטל את העונש. כל הילדים חתמו על המכתב.

מנהלת בית הילדים נענתה לבקשתם. אולי מפני שחשבה שחבל לאבד כישרון כמו פאול, אולי משום שראתה במעשה הילדים ביטוי לחברות אמתית בין ילדים ומעשה של ידידות אמת. היא החליטה לבטל את העונש. פאול יצא ללמוד וזכה להגשים את חלומו.

 

לא יודע עברית...

כשנתיים לאחר תום המלחמה, כשסיים את לימודיו בשווייץ, חזר פאול לצרפת. אך גם שם לא נח. הוא שמע על הקמת מדינת ישראל ועל מלחמת העצמאות והחליט להתנדב למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ולעלות לארץ.

 

כשהגיע ארצה וגויס לצבא לא ידע פאול עברית כלל. פנינה (אשתו לעתיד), ששירתה במשרד לידו, עזרה לו להתאקלם בארץ, ובין השניים פרחה אהבה גדולה. פנינה לא ידעה צרפתית ודיברה רק עברית, ופאול לא ידע עברית ודיבר רק צרפתית.

 

מה עשו?

הרי פאול ידע לצייר, ומי לא מבין מה אומר ציור?

פאול צייר לפנינה את חוויותיו היומיומיות בסגנון קומיקס. בתחתית הדף רשם את השעה, וכך היו מתקשרים ביניהם. עד שפאול למד אט אט, בעזרתה של פנינה, להבין ולדבר עברית.

 

אני ומדינת ישראל

יום אחד, בדרכו לבית הספר, קרא פאול בעיתון כי פרצה מלחמה בארץ ישראל. הערבים תוקפים את היהודים. מיד, ללא כל היסוס, החליט לעזוב את לימודיו ולהתנדב למח"ל – ארגון של פעילים בחו"ל ששם לו מטרה לעזור בהקמת המדינה. הוא יצא למחנה אימונים, למד להשתמש בנשק, עזר להעביר פליטי שואה לאניות שהעלו אותם לארץ, ואף הפך למדריך עבור צעירים אחרים.

 

יום אחד פנה אליו אחד מראשי ההגנה וביקש את תעודות הזהות שלו. הוא רצה לתת אותן לפעיל הגנה שיפעל בצרפת תחת זהות בדויה בשמו של פאול קורנובסקי.

 

פאול הסכים מיד.

פאול עלה לארץ, התגייס לצה"ל, ובינתיים בצרפת עלו השלטונות על פעיל ההגנה ועל זהותו הבדויה. הם חיפשו אחרי פאול, הגיעו לביתו, אך האיש לא נמצא.

 

מאז שנים רבות לא יכול היה פאול להיכנס לארץ הולדתו צרפת. רק לאחר 18 שנה מיום שעלה לארץ הותר לו להיכנס שוב לצרפת.

 

 

 

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים