בית לוחמי הגטאות
הזמנה
עגלת הקניות שלך ריקה.

את פניו אני מחפש תמיד: יצחק בלפר

יאנוש קורצ'אק של יצחק בלפראוצרת: מרימי שניאור

 

"את פניו של קורצ'אק אני מחפש תמיד", אומר יצחק בלפר, שהובא בגיל שבע אל בית היתומים שניהל יאנוש קורצ'אק בוורשה, לאחר שהתייתם מאביו. את מחנכו לימים אהב אהבת נפש, אהבת אב.   

 

קורצ'אק והשואה שורים ביצירתו של בלפר. הם מופיעים בכתיבתו, בפסליו ובציוריו. רעיונותיו הציוריים ניזונים הן מחוויותיו האישיות והן מסיפורים ששמע. לתחושתו, הוא היה עם בני משפחתו, שם, במחנות, ויש לו צורך לבטא את הצער על האבדן.

 

במרכז ציוריו הוא מציב את הפנים של קורצ'אק, פנים שהוא מחפש תמיד. שוב ושוב הוא מציירו מחדש, בהתאם לתחושותיו ולמצב רוחו. כל פעם בחומר אחר, בפורמט שונה, בקומפוזיציה ייחודית. לעתים בצבע ולעתים בגווני שחור-לבן: "את קורצ'אק אני מצייר בצבע ואת השואה בשחור-לבן. באפורים אני יכול להביע טוב יותר את הטרגדיה".

 

הכותרות שהוא מעניק לציורי הפנים של קורצ'אק מאירות את אישיותו המיוחדת: הומניסט נודד, פדגוג מחנך, הוגה דעות, כותב יומן הגטו, רופא.

 

לקורצ'אק של בלפר אין גיל. בציורים הוא יכול להיות צעיר מכפי שבלפר הכירו במציאות או מבוגר יותר. קורצ'אק נרצח בטרבלינקה כשהיה בן שישים וארבע, אבל "לי לא אכפת לצייר אותו אפילו בן מאה". בלפר היה ילד כשהכיר את קורצ'אק. כיום הוא מבוגר משהיה קורצ'אק במותו. הגיל אינו חשוב, אלא שעם הזמן משתנה נקודת המבט.

 

בלפר אינו נוהג לציין את התאריך שבו הוא משלים תמונה. הוא רואה את יצירותיו כמקשה אחת. הוא מצייר את רגשותיו, ולאלה אין רצף כרונולוגי. הם באים וחוזרים פעם אחר פעם.

 

בתור אדם מבוגר הוא מודע לזכות הגדולה שנפלה בחלקו - להיות חניכו של קורצ'אק. את אהבתו הגדולה הוא מביע בציוריו, המוהלים יחדיו צער ויופי, מקשת יצירתו רבת השנים.

 

 

על יצחק בלפר

 

יצחק בלפר נולד בוורשה ב-1923. בשנים 1930 - 1938 התחנך בבית היתומים שייסד יאנוש קורצ'אק. שנים אלה הטביעו בו את חותמן. יצירתו של בלפר סובבת סביב דמותו של קורצ'אק וסביב חוויותיו מבית היתומים.

בספטמבר 1939 חזה בכיבוש הנאצי של ורשה. זמן מה שהה בגטו עם בני משפחתו. עם סגירת הגטו, בנובמבר 1940, ברח דרך היערות לרוסיה. בלפר איבד בשואה את משפחתו: סבא וסבתא, אמא, אח, אחיות, ידידים וקרובים.

בתום המלחמה נדד כפליט ברחבי אירופה. ב-1947 הפליג ארצה באנייה "אף על פי כן" (עלייה בלתי לגאלית). בהגיעו לחופי הארץ נתפס על ידי הבריטים וגורש לקפריסין. בקפריסין למד רישום ופיסול אצל הפסל הנודע זאב בן-צבי. הוא עבד כצייר בצריפים שכונו "מחנות חורף".

 

בסוף 1948 הגיע לארץ וגויס מיד להגנה. בשנות ה-50 השתחרר מן הצבא ונפנה לאמנות. הוא למד ציור ותולדות האמנות במכון ע"ש אבני, וב-1965 התקבל כחבר באגודת הציירים והפסלים. כמו כן הנחה חוגי ציור בעיריית תל אביב. ב-1972 החל לשמש כמרצה לציור באוניברסיטה העממית בתל אביב. כיום ממשיך בלפר בפעילותו האמנותית בעירו תל אביב.

 

 


יצחק בלפר על רקע ציורי יאנוש קורצ'אק ביד לילד

 

הדפסשלח לחבר
Share |
דרונט בניית אתרים