האור בקצה המנהרה כבה / רחל ברנהיים-פרידמן

רחל ברנהיים-פרידמן נולדה בשנת 1922 בעיר מוקצ`בו (מונקץ`), אז צ`כוסלובקיה, שם למדה בגימנסיה העברית. במלחמת העולם השניה גורשה מביתה ברכבת לאושוויץ, הופרדה מבני משפחתה, נשלחה למחנה עבודה, ומשם ב``צעדת המוות``, לעבר ברלין. ביום השמיני למסע ברחה יחד עם שתי חברות. אחרי תלאות רבות נקלעה לכפר גרמני בחזית הרוסית. חיה במסווה של פשיסטית הונגרית עד לשיחרור הכפר בידי הצבא הרוסי. אחרי המלחמה עבר הטלטולים רבים. בפראג נודע לה על חידוש העלייה. התנדבה ללמד עברית לקבוצות ילדים יתומי מלחמה. עם אחת הקבוצות עלתה ארצה על ספינת המעפילים ``המעפיל האלמוני``. מטוס בריטי גילה את הספינה ליד חופי ארץ ישראל והעולים גורשו לקפריסין. שם היתה רחל למורה ומחנכת של קבוצת צעירים ויחד איתם הגיעה ארצה ואחרי כן לקיבוץ יקום, בו היא חיה עד היום. כאן התחתנה ונולדו ילדיה, והחיים היו מלאים עד מלחמת יום הכיפורים, בה שכלה את בנה דני. סיפוריה התפרסמו בכתבי עת שונים. ספרה הראשון, ``על אדמות נחל פולג``, יצא לאור בהוצאת עקד ב1989-. שלוש שנים אחריו יצא לאור ``הנהר שנעלם``, בהוצאת ספרית פועלים. ספרה השלישי, ``תרז``, יצא לאור ב1977- בהוצאת ירון גולן.