אודות המייסדים

קיבוץ לוחמי הגטאות נוסד באפריל 1949 על גבעה הצופה לעמק עכו, במבנים ישנים של הצבא הבריטי. בין המייסדים, ניצולי שואה כולם, היו שרידי המורדים בגטו ורשה, פרטיזנים, אסירי מחנות ריכוז, אלו שהסתתרו תחת זהות שאולה ומי שברחו למרחבי ברית המועצות. לכל אלה הייתה מטרה משותפת אחת: התיישבות בארץ ישראל.

עם עלייתם ארצה ייסדו החלוצים קיבוץ לזכר לוחמי הגטאות ולזכר בני משפחותיהם שנספו. טקס הנחת אבן הפינה נקבע לאפריל 1949, יום השנה השישי למרד גטו ורשה. באותו יום הונח גם היסוד להקמת מוזאון, ראשון בעולם, לתיעוד שואת יהודי אירופה. טקס הזיכרון שהתקיים באותו יום הפך לימים למאורע של קבע בלוח השנה הישראלי. (צפו בהמשך בסרט על ייסוד מסורת העצרות, שלימים קבעה את יום הזיכרון הרשמי לשואה במדינת ישראל).

באוגוסט 1949 נולד התינוק הראשון בלוחמי הגטאות. זוגות רבים נישאו. לראשונה מזה שנים ארוכות של סבל ונדודים חשו החברים שיש להם בית קבע משלהם וכי שנות הסבל והאימה הגיעו לסיומן. בספטמבר 1949 היו ביישוב הצעיר 159 חברים ו-21 ילדים. 60 שנה חלפו מאז. כיום מונה הקיבוץ כ-250 חברים, רובם בני הדור השני והשלישי למייסדים, עם בני זוגם, חברי גרעינים מתנועות נוער וכן משפחות שהצטרפו מהעיר ומחו"ל. בקיבוץ כ-200 ילדים, בני נוער ובוגרים לאחר צבא.

בשנת 1984 פרסמו מייסדי הקיבוץ ארבעה כרכים של "דפי עדות" (ראיין וערך צביקה דרור) ובהם 96 עדויות של חברי לוחמי הגטאות. בעדויותיהם סיפרו המייסדים על ילדותם לפני מלחמת העולם השנייה, על שנות המלחמה, על המאבק לחיים ועל העלייה לישראל ובניית הקיבוץ. כרכי "דפי עדות" מקבצים לתוכם את תמצית חייו של העם היהודי בדורנו.

בסרטון - העצרת הראשונה, פריצת הדרך של המייסדים בהנצחת השואה >>