יד לילד

מוזיאון "יד לילד" הוקם במטרה ליצור מפגש ראשוני חוויתי עם עולמם של הילדים שחיו בתקופת השואה. התצוגות במוזיאון מבוססות על סיפורים אותנטיים שלוקטו מתוך יומנים ועדויות של ילדים שחיו באותה תקופה.

התצוגות בנויות ממיצבים תלת - ממדיים המשלבים בתוכם צילומים דוקומנטריים, פרטים אותנטיים, מסכי קולנוע, פס קול ומוקדים אור- קוליים. המבקרים רשאים לגעת, למשש, לשבת ולהציץ בין ובתוך המוצגים.

מוזיאון "יד- לילד", ראשון מסוגו בארץ ובעולם, מפגיש קהל צעיר מאד (החל מגיל 9) עם תקופת השואה מבעד לעיניהם של ילדים שחוו אותה.

אתר ההנצחה הראשון ל-1.5 מיליון ילדים יהודים שנרצחו בשואה, נוצר מתוך שיחות בין אנטק צוקרמן ורומן הלטר. אנטק חשב ש"בית לוחמי הגטאות" אינו שלם בלי אתר הנצחה לילדים.

התכנון שעליו התבסס הבניין הנוכחי, היה אמור להיות כמו ארמון חול של ילד, שלו שלוש קומות:

• המפלס העליון: אולם זיכרון (היכל הזיכרון)
• מפלס הביניים: אזורי למידה ויצירה
• המפלס התחתון: אולם קורצ'אק להצגות, קונצרטים והרצאות.

במקור חיברו שתי הספיראלות את שלוש הקומות, שהצטמצמו לבסוף לשתיים בבניין שהוקם.

שלושה אלמנטים עיקריים היו חלק מהרעיון שפיתחו רומן וארדן הלטר:

• חייבים להיות ויטראז'ים המבוססים על ציורי ילדים מטרזינשטט (כפי שפורסמו בספר "אין פרפרים פה").
• "יד לילד" חייב להיות מבנה הפונה לילדים.
• ב"יד לילד" יש להדגיש את היצירתיות של הילדים ולא את הדרכים הרצחניות בהן נלקחו חייהם.