ורשה היהודית

סיפורם של יהודי פולין וסיפורה של ורשה היהודית הוא סיפור חייהם ועמידתם של מקימי בית לוחמי הגטאות. הוא אמנם מקרה ספציפי אך כזה המעיד על הכלל – יהדות פולין בפרט ויהדות אירופה בכלל. מיקרוקוסמוס המכיל בתוכו את הסיפור כולו. ייחודה של תערוכה זו הוא שהיא מספרת את סיפורם כפי שלא סופר מעולם, מבעד לעיניהם של היהודים שחיו לפני השואה ובמהלכה, על חיי היום יום שלהם, אמונותיהם ומאבק ההישרדות שניהלו. 
זהו סיפור המתחיל הרבה לפני עליית הנאצים וכיבוש פולין ומובא מנקודות מבט מגוונות, תוך שימוש בחומרים אותנטיים שנוצרו לאורך כל התקופה. התערוכה היא סיפור של חיים, בעוד שאנו רגילים לשמוע סיפור על כיליון; מבלי להבין את החיים היהודיים לפני המלחמה, את השאיפות, החלומות והתקוות, לא נוכל להבין את גודל החורבן. תרבות שלמה שלא נשאר לה זכר. אנו חוזרים אל הרחוב היהודי בוורשה ב-1935, אל הזרמים האידיאולוגיים, השפות והדמויות שאפיינו אותו: חסידים ו"מתנגדים", משכילים ומתבוללים, חברי תנועות נוער ציוניות וחברי תנועות נוער שאינן ציוניות. אנו עוסקים באופן מעמיק בחיים היהודיים על מורכבותם.

מהו המסר של התערוכה לציבור הישראלי? האם יש בה מסר אופטימי לחיים בישראל? האם יש בה מסר לחיים מחוץ לישראל? מסר למי שאינו יהודי?

"חייבים להיאבק על העתיד" – זהו המסר של התערוכה, והוא מתאים ליהודים וללא יהודים כאחד. 
מתבוללים, אורתודוכסים, פועלים וסוציאליסטים – כולם נאבקו על חינוך ילדיהם מתוך אמונה שכך יפתחו בפני הדור הבא אפשרויות לחיים טובים יותר. התערוכה משרטטת בפני המבקרים תהליכים בהם יוזמות של יחידים מתפתחות מרעיון או אידאל לתנועה ולעשייה בפועל. כך הם, למשל, הרעיון החלוצי או "עזרה עצמית" של פליטים לפליטים.
המסר הוא גם של פלורליזם והקשבה – בתערוכה אנו נותנים ייצוג וקול לקבוצות השונות ברחוב היהודי לפני המלחמה ובמהלכה. הדברים בתערוכה מובאים בשם אומריהם וכך מציגים מגוון של דעות וחוויות.
זו הזדמנות להתנתק מהדימוי הקרבני ומתמונות הזוועה, שבהם אנו מורגלים כמבקרים בתערוכות שואה, ולגלות מורכבות והתפתחות בתוך הוויה שנדמה שהיא אחת.