יהודי הולנד בשואה

התערוכה על יהודי הולנד בימי השואה היא תערוכה ייחודית המאפשרת למבקרים לחוש את מורכבות סיפור השואה בהולנד. מעצב התערוכה, דודי גל, יצר מרחב המזמין את המבקר להתייחד עם המוצגים בלא שיהיה כפוף לציר תנועה מחייב. התערוכה נפתחת בתמונת אישה העומדת על המדרכה ובידיה תיקים. למה היא מחכה? למי?
חלל התערוכה מואר ומזמין, וברקע - מוזיקה המשרה אווירה נינוחה, אפילו עליזה. כיבוש הולנד היה בעצם מעין סיפוח, משום שהגרמנים זכו לשיתוף פעולה הן מהאוכלוסייה ההולנדית והן מהאוכלוסייה היהודית. ערמתם של הנאצים, מחד גיסא, ותמימותם של בני העם ההולנדי ואמונתם בצדקת החוק מאידך גיסא, הן שאפשרו לנאצים לעשות ביהודי הולנד כרצונם.

בסוף המסלול אנו פוגשים שוב את האישה הממתינה על המדרכה, הפעם התמונה מתרחבת, היא לא לבד על המדרכה. סביבה עומדים, מדברים, שותים קפה, יהודים הולנדים, הממתינים לגירושם למחנה המעבר וסטרבורק, שממנו נשלחו רובם למחנות ההשמדה. כ-80 אחוזים מהם נרצחו בשואה.

בתערוכה תצוגה גדולה של מסמכים וחפצים מהאגף ההולנדי שבארכיון בית לוחמי הגטאות, המכיל 50 אלף פריטים, ביניהם אוסף המחתרת ההולנדית הגדול בעולם. חלקו הגדול של ארכיון הולנד עבר דיגיטציה, וניתן לעיין בפריטים הרבים באתר האינטרנט של בית לוחמי הגטאות.
בערב פתיחת התערוכה, שהתקיים במוזאון בהשתתפות שגריר הולנד בישראל, הוקרנו קטעים מסרט נדיר הנקרא "החתונה האחרונה". זהו סרט מצמרר בו מצולמים הזוג מארק וקלרה ון דאם ביום חתונתם בשנת 1942, ערב גירושם למחנה ברגן-בלזן. למראית עין נראית החתונה כחתונה לכל דבר, עד הרגע שבו מבחין הצופה שבעצם כל המשתתפים עונדים טלאי צהוב, כולל הכלה, החתן והשושבינות.