לזכרם

יותר מ-19,000 ילדים מתחת לגיל 18 גורשו מהולנד ב-102 טרנספורטים. רק מעט יותר מ-1,000 מהם שבו. כמעט 18,000 ילדים נרצחו. כל הילדים האלה היו יכולים להיות כיום בין החיים. היו יכולים להיות להם ילדים ונכדים. אבל לא נשאר להם זכר. ניתן עדיין לאתר את שמותיהם, את שמות הוריהם, את שמות אחיהם ואחיותיהם, את מקומות מגוריהם. אבל אם הם נהנו לשיר או אם הם אהבו כדורגל אך לא כרוב, זאת לא נוכל לדעת. תצלומים של 3,000 מילדים אלה השתמרו. הם מוצגים כאן. במבט ראשון נראה שמדובר בתצלומים רגילים, תצלומים של ילדים רגילים, אלא שהפעם מקושרים ילדים אלה לטרנספורט שייקח אותם אל מותם. וזה משנה את כל התמונה.

זהותם של הילדים היהודים והצוענים שנרצחו על ידי הגרמנים נגזלה מהם בטרם נהרגו. הם בודדו, נודו מהחברה, נעשו שקופים ומשעה שהפכו לכאלה שולחו למחנה מעבר, שם איבדו את שמותיהם בתהליך אטי אך עקיב. בהגיעם למחנות המוות לא היו בעיני הגרמנים יותר ממספר, והגרמנים נפטרו מהם ברגע שיכלו. הילדים נשלחו לתאי הגזים ללא שמות.

שמותיהם של 17,964 הנרצחים, מקומות מגוריהם, המקומות והתאריכים שבהם הם נולדו ונספו, כל אלה מוצגים בתערוכה. אין די בכך כדי להשיב להם את זהותם. יחד עם זאת הגרמנים, שביקשו למחוק כליל את עצם קיומם, לא השיגו את מטרתם. הילדים שוב נראים לעין.

רבים מן הילדים שגורשו נספו בלי להשאיר ולו זיכרון בודד. ראיות מוחשיות לקיומם נדירות אף הן. במקרים ספורים יש בידנו אלבום, תעודת בית ספר, גלויה או ציור. בתערוכה זו נעיין בחייהם של 4 ילדים מאמסטרדם.

לאחר שהוצגה התערוכה באמסטרדם, נאספו עוד כ-700 שמות של ילדים שלא היו ידועים ופרטים חדשים על חלק מילדי התערוכה. החיפוש אחר חומרים חדשים אינו בא אל סיומו. אם יש ברשותכם תצלומים או פרטים נוספים, אנא פנו לארכיון בית לוחמי הגטאות.

בספרון מופיע מפתח אלפביתי של כל שמות הילדים שתצלומיהם מוצגים כאן.