לחיות בשני עולמות / נחמה רהב
עליתי למבצר ג'דין – היא יחיעם ב – 15 במאי 1948. בדרך המשובשת נגלה לפני המבצר הצלבני העתיק, שהזכיר לי מבצר אחר העומד עד היום במרכז וילנה. מבצר על שמו של נסיך ליטאי גיאדימין.
הספר שלי, "לחיות בשני עולמות" הוא ביטוי לפער בין שני המבצרים. פער של זמן, של מקום ושל משמעות החיים שלי בין שני העולמות. העולם משם, מוילנה, לבין יחיעם בה אני חיה עד היום הזה, בה בנינו בית ובו נולדו בנותיי. ביחיעם מצאתי חבורה צעירה של אנשים אשר בנו יש מאין חיים של יחד, של שותפות ושל רעות, אותה רעות שבזכותה עברתי את הימים הקשים בגטו וילנה.
השנים הראשונות ביחיעם היו רצף של עשייה בה היו הצלחות וכישלונות, אך אותו צל כבד, של אותו מבצר עתיק מוילנה, שלא הגן על משפחתי ועל עמי לא נתן לי מנוח. במשך כל חיי מלווה אותי אותו צל של אובדן של שבר נורא, שיכול היה לשתק כל עשייה ושמחת חיים. בתוך השבר הזה אני נושאת את זכרן של אותן הדמויות שהיו קרן אור מנחמת ברגעי חושך. זכיתי להרבה רגעי חסד בדמותם של הוריי, בדמותם של מוריי לפני המלחמה, ובחומות הגטו. יד אמי שדחפה אותי אל החיים, היא אשר נתנה לי הכוח לבנות את החיים בין שני העולמות.
את רוב שנותיי הקדשתי לחינוך, ולנגד עיניי עומדות תמיד אותן הדמויות של מורים ומדריכים שמהם ספגתי את החשיבות של עשייה ונתינה שיש בה משמעות. לכתיבה הגעתי דרך מפשים עם ילדים ובני נוער. מתוך הקשר הזה :נולדו" שני ספרים.
ספרי הראשון: "הסרט האדום" – שזכה לפרס "זאב" לספרות ילדים.
ספר שני: "הטנק שהביא את החופש".
"לחיות בין שני עולמות" הוא ספרי השלישי.
חיבורה של נחמה רהב – תיאור של ימי ילדותה בקרב משפחתה בוילנה: המוצאות אותה בימי הכיבושים: גורלה במחנות העבודה והריכוז: השחרור והעלייה לארץ וההשתרשות בנוף החדש – הוא בעל איכויות מיוחדות. יש כאן לא רק כושר תיאור כובש אלא יכולת לספר את הסיפור בשני מישורים: כצעירה, כמעט ילדה החווה את המתואר, וכאדם בוגר, המביט בו, מהרהר בו ומנסה להתייחס אליו. לפנינו תרומה ייחודית בתחום ספרות הזיכרון וההנצחה.
ד"ר יהויקים כוכבי
